משתמש:אברימי כ./חסידות בויאן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חסידות בויאן'''  היא חסידות מ[[חסידות רוז'ין|שולשלת רוז'ין]] שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]].
'''חסידות בויאן'''  היא חסידות מ[[חסידות רוז'ין|שולשלת רוז'ין]] שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]].


===הדור הראשון===
חסידות בויאן התחילה מרבי [[יצחק פרידמן]], ה"פחד יצחק", בנו הבכור של רבי [[אברהם יעקב פרידמן (הראשון)|אברהם יעקב]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]].  
מייסד חסידות בויאן היה רבי [[יצחק פרידמן]], "הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' (הראשון). רבי יצחק כיהן באדמו"רות משנת [[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[יבאדר]] [[תרע"ז]].  
*לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[ישראל פרידמן]] מבויאן-לייפציג.
*משנת [[תרע"ז]], כיהן בחסידות רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]]. בשנת [[תרפ"ז]] עבר להתגורר ב[[ארצות הברית]], ושם החלה לצמוח החסידות.


לאחר שלוש שנים שבהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה.
לאחר הסתלקותו ב[[ח' אדר]] [[תשל"א]], נותרה החסידות ללא אדמו"ר במשך כמה שנים.
 
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
רבי [[ישראל פרידמן|ישראל]] קיבל את הנכסים בסדיגורא, כולל ביתו של רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר שבה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות ואת בית הכנסת "תפארת ישראל"  ב[[רובע היהודי]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]].
 
ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את החסידות.
 
רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לווינה.
 
בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.

גרסה אחרונה מ־17:44, 18 במאי 2021

חסידות בויאן היא חסידות משולשלת רוז'ין שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

חסידות בויאן התחילה מרבי יצחק פרידמן, ה"פחד יצחק", בנו הבכור של רבי אברהם יעקב מסדיגורא.

לאחר הסתלקותו בח' אדר תשל"א, נותרה החסידות ללא אדמו"ר במשך כמה שנים.