שתיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מספרים}}
{{מספר
המספר שתיים מורה על חלוקה. ולכן ביום השני לבריאת העולם נחלקו ה[[מים העליונים]] מן ה[[מים התחתונים]].
|תמונה=
[[קובץ:מספר 2.jpg|150px|ללא מסגרת|מרכז]]
}}
המספר '''שתיים''' מורה על חלוקה. ולכן ביום השני לבריאת העולם נחלקו ה[[מים העליונים]] מן ה[[מים התחתונים]] ולא נזכר בו "כי טוב" כבשאר [[בריאת העולם|ימי הבריאה]], שכן נבראה בו מחלוקת{{הערה|בראשית רבה ד', ו'.}}.


ה'''שתיים''' הם מחולקים ונבדלים זה מזה, וזהו החילוק בין בורא לנברא (שכביכול נפרד ממנו ית'). כך גם שכל ומידות הנחלקים זה מזה. השכל בעצמו - החכמה והבינה חלוקים זה מזה - כשהחכמה היא [[מים]] והבינה אש.
כמו כן מורה מספר שתיים על המשכת אור ה[[גבול]] שמעלתו היא ההתקשרות עם [[כלי]] המקבל אך חסר אצלו מעלת ה[[אור]] שלמעלה משייכות לעולם, ולכן [[בית המקדש השני]] שנבנה על ידי עולי בבל בימי עזרא כעבודה מלמטה למעלה - נחרב, שכן אמנם הוא חדר בעולם באופן המתאים לדרגתו אך היה חסר בו בגילוי אלוקות, שהאור שבו הגיע ממדרגה נמוכה יותר, ולכן לא הייתה לו השלימות בכך שהיו חסרים בו חמישה דברים יותר מבבית ראשון{{הערה|יומא כ"א, ב'.}} וגם זמן החורבן היה יותר ארוך. לכן, אף שאילו ישראל זכו הייתה הכניסה לארץ באופן של גאולה ובית המקדש נצחיים שאין אחריהם גלות{{הערה|ספרי, דברים א, ב. וראה מגלה עמוקות אופן קפ"ה.}}, מאחר וזה לא נעשה באופן שהגילוי אלוקות הבלי גבול יחדור בעולם - זה לא היה בית נצחי{{הערה|[[דבר מלכות]] [[מטות]] [[מסעי]] סעיפים ג''.}}.
{{ערך מורחב|ערכים=[[צמצום]] · [[ישות]]}}
 
השתיים הם מחולקים ונבדלים זה מזה, וזהו החילוק בין בורא לנברא (שכביכול נפרד ממנו ית'). כך גם [[שכל]] ו[[מידות]] הנחלקים זה מזה. השכל בעצמו - ה[[חכמה]] וה[[בינה]] חלוקים זה מזה - כשהחכמה היא [[מים]] והבינה [[אש]].
 
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־16:01, 23 באפריל 2021

מספר שתיים
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 29
30 40 50 60 68 70 72 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000
סוגי מספרים
אחדות עשרות מאות אלפים מליונים

המספר שתיים מורה על חלוקה. ולכן ביום השני לבריאת העולם נחלקו המים העליונים מן המים התחתונים ולא נזכר בו "כי טוב" כבשאר ימי הבריאה, שכן נבראה בו מחלוקת[1].

כמו כן מורה מספר שתיים על המשכת אור הגבול שמעלתו היא ההתקשרות עם כלי המקבל אך חסר אצלו מעלת האור שלמעלה משייכות לעולם, ולכן בית המקדש השני שנבנה על ידי עולי בבל בימי עזרא כעבודה מלמטה למעלה - נחרב, שכן אמנם הוא חדר בעולם באופן המתאים לדרגתו אך היה חסר בו בגילוי אלוקות, שהאור שבו הגיע ממדרגה נמוכה יותר, ולכן לא הייתה לו השלימות בכך שהיו חסרים בו חמישה דברים יותר מבבית ראשון[2] וגם זמן החורבן היה יותר ארוך. לכן, אף שאילו ישראל זכו הייתה הכניסה לארץ באופן של גאולה ובית המקדש נצחיים שאין אחריהם גלות[3], מאחר וזה לא נעשה באופן שהגילוי אלוקות הבלי גבול יחדור בעולם - זה לא היה בית נצחי[4].

השתיים הם מחולקים ונבדלים זה מזה, וזהו החילוק בין בורא לנברא (שכביכול נפרד ממנו ית'). כך גם שכל ומידות הנחלקים זה מזה. השכל בעצמו - החכמה והבינה חלוקים זה מזה - כשהחכמה היא מים והבינה אש.

הערות שוליים

  1. בראשית רבה ד', ו'.
  2. יומא כ"א, ב'.
  3. ספרי, דברים א, ב. וראה מגלה עמוקות אופן קפ"ה.
  4. דבר מלכות מטות מסעי סעיפים ג'-ו'.