לוי יצחק מברדיטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:39, 15 באפריל 2021

רבי לוי יצחק מ[[ברדיטשוב] (ת"ק - כ"ה בתשרי תק"ע), היה מתלמידי המגיד ממזריטש, חברו ומחותנו של אדמו"ר הזקן ורב קהילה ומנהיג חסידי בבארדיטשוב. ידוע בכינויו "סנגורם של ישראל", על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.

תולדות חיים

נולד בשנת ה'ת"ק בעיירה הוסאקאוו (גליציה) לאביו ר' מאיר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.

בשעה שנולד אמר הבעל שם טוב לתלמידיו כי ירדה נשמה גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עילוי מיערוסלאוו" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.

ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ״ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל״ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל המגיד ממזריטש, ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד.

בשנת תקכ״ג מילא את מקומו של ר׳ שמעלקע ברבנות ריטשוואל, ובשנת תקכ"ה נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת תקל"א נתמנה לרבה של פינסק. המתנגדים בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).

בתמוז תקמ"ה עבר לכהן כרב בבארדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - בארדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת הכתר של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב בימים נוראים היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. רבי חיים מבריסק אף הוכיח זאת על פי הלכה בנגלה, וזקני החסידים מאד התפעלו מכך^[1].

ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני חסידים, חיבר סגולה להצלחה.

מחותנו של האדמו"ר הזקן

הוא היה מחותנו של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרבנית שרה בתו של האדמו"ר האמצעי נישאה להרב אליעזר דערבארימדיקער, בנו של רבי מאיר (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב.

בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים ובערב שבת פרשת נשא בשנת תקס"ז התקיימה החתונה בזלאבין. בחתונה השתתפו הן אדמו"ר הזקן והן ר' לוי יצחק מברדיטשוב, והיא נודעה בשם החתונה הגדולה בזלובין. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

החתונה השניה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק היתה חתונת ר׳ יקותיאל זלמן בן (חתן הרה״ק ר׳ לוי יצחק) הרב יוסף בונם וואלעס עם הרבנית רבקה בת אדמו״ר האמצעי שהתקיימה בליאדי בערב שבת פרשת בשלח תקס״ח.

רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט".

בשנת תק"ע לאחר הסתלקותו אמר רבי נחמן מברסלב כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.

מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.

מתורתו

אדמו"ר הצמח צדק שמע מפיו, כי לולא שהתורה היתה מזכירה את עוון הגאוה בריבוי מקומות (כמו "לכן ענקתמו גאוה" בתהילים) לא היה מאמין כי קיימת מדה מוזרה כזאת בעולם, שהרי במה יש לו לאדם להתגאות כשהוא היום כאן ומחר בקבר ^[2].

ספריו

קדושת לוי על התורה.
בסביבות שנת תש"ס, התגלו כתבים מחידושיו על הש"ס שנכתבו על ידי תלמידיו (כ200 עמודים), דוגמה מהחידושים (כ-10 עמודים) יצאה לאור בשנת תשס"ב, שאר החידושים עדיין לא נדפסו.

ראו גם

0

לקריאה נוספת

אוהב ישראל, קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, בתוך שבועון בית משיח גיליון 713

רבי לוי יצחק מברדיטשוב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשוב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.

קישורים חיצונים

מכתב מ אדמו"ר הזקן לרבי לוי יצחק לנחמו על פטירת בנו רבי מאיר
רבי לוי יצחק מבארדיטשוב במסורת חב"ד, תשורה משנת תשנ"ח
נזר הבארדיטשובער

הערות שוליים

↑ רשימות הרבי, חוברת ח'.
↑ שיח שרפי קודש ערך גאווה סימן ח

[1] רשימות הרבי, חוברת ח'.

[2] שיח שרפי קודש ערך גאווה סימן ח

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' לוי יצחק מבארדיטשוב]]
-רבי '''לוי יצחק מ[[ברדיצ'ב]]''' ([[ת"ק]] - [[כ"ה בתשרי]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], חברו ומחותנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורב קהילה ומנהיג חסידי בבארדיטשוב. ידוע בכינויו "'''סנגורם של ישראל'''", על שם מנהגו [[לימוד זכות|ללמד זכות]] על כל יהודי.
+רבי '''לוי יצחק מ[[ברדיטשוב]''' ([[ת"ק]] - [[כ"ה בתשרי]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], חברו ומחותנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורב קהילה ומנהיג חסידי בבארדיטשוב. ידוע בכינויו "'''סנגורם של ישראל'''", על שם מנהגו [[לימוד זכות|ללמד זכות]] על כל יהודי.
 ==תולדות חיים==
-נולד בשנת ה'ת"ק ב[[עיירה]] הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.
+נולד בשנת ה'ת"ק ב[[עיירה]] הוסאקאוו (גליציה) לאביו ר' מאיר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.
 בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עילוי מיערוסלאוו" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאשה]] את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.
-ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקל״ב לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד.
+ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ״ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל״ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד.
-בשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל"א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).
+בשנת תקכ״ג מילא את מקומו של ר׳ שמעלקע ברבנות ריטשוואל, ובשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל"א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).
 בתמוז [[תקמ"ה]] עבר לכהן כרב בבארדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - בארדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}.