שניאור זלמן בלסופסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:48, 6 באפריל 2021

הרב שניאור זלמן הכהן בלסופסקי (ו' שבט תרפ"א-ט' אדר שני תשס"ה) היה יהלומן, ראש משפחת בלסופסקי החב"דית, ששימש כגבאי בבית המדרש 770, ומהעסקנים שפעלו לביסוס וחיזוק צביונה היהודי של שכונת קראון הייטס. מסר באופן קבוע שיעורי תורה ברבים במשך כל ימי חייו.

תולדות חיים

נולד בו' שבט תרפ"א במנהטן שבניו יורק להוריו ר' אברהם ומרת זלדה בלסופסקי.

משפחתו נמנתה על חוגי 'המלאכים' ובצעירותו נשלח ללמוד בישיבת תורה ודעת שבברוקלין שם למד מגיל חמש ועד שנת תרצ"ט, ובתקופה זו התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב ישראל ג'ייקובסון.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת חיה איטא בת ר' משה ויהודית.

לאחר החתונה החל להתעסק ביהלומים, ומעסק זה התפרנס כל חייו.

בליל שישי, אור לי' כסלו תשי"ג, זכה שהרבי ישתתף בגזיזת השערות באפשערניש של בניו התאומים, ואף ישתתף באמירת שיחה^[1].

שימש כאחד מגבאי בית הכנסת ובית המדרש 770, ועסק בביסוס וחיזוק צביונה היהודי של שכונת קראון הייטס.

לקראת ראש השנה תשכ"א זכה להיות זה שבנה את הבימה המיוחדת עבור הרבי בזמן ההתוועדויות, בצורה כזו שתוכל להתקפל שיהיה מקום עבור מקומות ישיבה נוספים בתפילות. כך גם בעת ההרחבה השלישית של 770 בשנת תשל"ג היה מראשי העוסקים שסייעו בשעות הלילה להשלים את מלאכת הפועלים כדי לזרז את סיום השיפוץ לפני חודש החגים לשביעות רצונו של הרבי.

במשך כל ימי חייו מסר באופן קבוע שיעורי תורה ברבים.

נפטר בט' אדר שני תשס"ה בקינגס קאונטי שבניו יורק בגיל 84, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.

משפחתו

בנו, משה אליהו – נפטר בצעירותו
בנו, הרב אברהם בער בלסופסקי - משגיח בישיבה גדולה מלבורן, אוסטרליה
בנו, ר' יהודה בלסופסקי – קראון הייטס
בנו, ר' אריה לייב בלסופסקי – קראון הייטס
בנו, ר' אהרון בלסופסקי – קראון הייטס
בתו מרת ליבע, רעיית הרב אלימלך צוויבל – משפיע ישיבת תומכי תמימים מוריסטון
בתו, מרת מרים פורסט - פלורידה
בתו, מרת יהודית אנגל – קראון הייטס
בתו, מרת פרומע פייגע רובינפלרד – קראון הייטס

קישורים חיצוניים

[www.thelivingarchive.org/search?search%5Bperson%5D=7227 תמונות של הרב בלסופסקי במחיצת הרבי]

הערות שוליים

↑ שיחת אור ליום ועש"ק פ' ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ג.

[1] שיחת אור ליום ועש"ק פ' ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ג.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''שניאור זלמן''' הכהן '''בלסופסקי''' ([[ו' שבט]] [[תרפ"א]]-[[ט' אדר|ט' אדר שני]] [[תשס"ה]]) היה יהלומן, ראש משפחת בלסופסקי החב"דית, ששימש כגבאי בבית המדרש 770, ומהעסקנים שפעלו לביסוס וחיזוק צביונה היהודי של שכונת [[קראון הייטס]]. מסר באופן קבוע שיעורי תורה במשך כל ימי חייו.
+[[קובץ:שניאור זלמן בלסופסקי.jpg|ממוזער|ר' זלמן בלסופסקי (מימין)]]
+הרב '''שניאור זלמן''' הכהן '''בלסופסקי''' ([[ו' שבט]] [[תרפ"א]]-[[ט' אדר|ט' אדר שני]] [[תשס"ה]]) היה יהלומן, ראש משפחת בלסופסקי החב"דית, ששימש כ[[גבאי]] [[בית הכנסת ובית המדרש 770|בבית המדרש 770]], ומהעסקנים שפעלו ל[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|ביסוס וחיזוק צביונה היהודי של שכונת]] [[קראון הייטס]]. מסר באופן קבוע שיעורי תורה ברבים במשך כל ימי חייו.
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ"א]] במנהטן שבניו יורק להוריו ר' אברהם ומרת זלדה בלסופסקי.
+[[קובץ:שניאור זלמן בלסופסקי02.jpg|ממוזער|תמונת מצבתו בבית העלמין מונטיפיורי, סמוך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]]]
+נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ"א]] ב[[מנהטן]] שב[[ניו יורק]] להוריו ר' אברהם ומרת זלדה בלסופסקי.
-משפחתו נמנתה על חוגי '[[המלאכים (חסידות)|המלאכים]]' ובצעירותו נשלח ללמוד ב[[ישיבת תורה ודעת]] שבברוקלין שם למד מגיל חמש ועד שנת תרצ"ט, ובתקופה זו התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב ג'ייקובסון.
+משפחתו נמנתה על חוגי '[[המלאכים (חסידות)|המלאכים]]' ובצעירותו נשלח ללמוד ב[[ישיבת תורה ודעת]] שבברוקלין שם למד מגיל חמש ועד שנת תרצ"ט, ובתקופה זו התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].
 בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת חיה איטא בת ר' משה ויהודית.
@@ שורה 12: / שורה 14: @@
 בליל שישי, אור לי' כסלו תשי"ג, זכה שהרבי ישתתף בגזיזת השערות ב[[אפשערניש]] של בניו התאומים, ואף ישתתף באמירת שיחה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2908924 שיחת אור ליום ועש"ק פ' ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ג].}}.
-שימש כאחד מגבאי בית הכנסת ובית המדרש ב-770, ועסק בביסוס וחיזוק צביונה היהודי של שכונת קראון הייטס.
+שימש כאחד מ[[גבאי]] [[בית הכנסת ובית המדרש 770]], ועסק [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בביסוס וחיזוק צביונה היהודי של שכונת קראון הייטס]].
 לקראת ראש השנה תשכ"א זכה להיות זה שבנה את הבימה המיוחדת עבור הרבי בזמן ההתוועדויות, בצורה כזו שתוכל להתקפל שיהיה מקום עבור מקומות ישיבה נוספים בתפילות. כך גם בעת ההרחבה השלישית של 770 בשנת תשל"ג היה מראשי העוסקים שסייעו בשעות הלילה להשלים את מלאכת הפועלים כדי לזרז את סיום השיפוץ לפני חודש החגים לשביעות רצונו של הרבי.