מורה שיעור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
על מנת להקל ולענות על הצורך, פנו במשך השנים מספר מוציאים לאור לרבי{{הערה|1=אחד מהם, חסיד גור בשם ר' אברהם יצחק רוזנבום כתב לרבי בשנת תשכ"ד והרבי השיב לו על כך בשלילה ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Hartman%20-%20BM%20-%20Teves%2010%2C%205775.pdf ראו צילום בתשורה עמוד 47]), ועל פי השמועה גם ה[[וועד להפצת שיחות]].}}, והציעו להדפיס את ה"מורה-שיעור" בגוף התניא, עם ציונים בשולי הגליון, אך הרבי שלל את הרעיון לחלוטין. | על מנת להקל ולענות על הצורך, פנו במשך השנים מספר מוציאים לאור לרבי{{הערה|1=אחד מהם, חסיד גור בשם ר' אברהם יצחק רוזנבום כתב לרבי בשנת תשכ"ד והרבי השיב לו על כך בשלילה ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Hartman%20-%20BM%20-%20Teves%2010%2C%205775.pdf ראו צילום בתשורה עמוד 47]), ועל פי השמועה גם ה[[וועד להפצת שיחות]].}}, והציעו להדפיס את ה"מורה-שיעור" בגוף התניא, עם ציונים בשולי הגליון, אך הרבי שלל את הרעיון לחלוטין. | ||
הסיבה לכך | הסיבה לכך הייתה ההוראה לא לשנות מדפוס התניא ולהדפיס אך ורק במהדורת צילום מדפוס התניא של שנת תר"ס שנדפס ב[[דפוס האלמנה והאחים ראם]] בוילנא{{הערה|בלשון הרבי: "וישנה? כפשוט שאין לשנות מכמו שהדפיסו רבותינו משנת תר"ס" (לקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד 222).}}. | ||
עם זאת, בשנת [[תשמ"ט]] הודפס לראשונה תניא עם ציון המורה שיעור בשולי הגליון, על ידי [[היכל מנחם ארץ הקודש]]. | עם זאת, בשנת [[תשמ"ט]] הודפס לראשונה תניא עם ציון המורה שיעור בשולי הגליון, על ידי [[היכל מנחם ארץ הקודש]]. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
הרעיון להדפסת מורה שיעור לרמב"ם הועלה על ידי הרבי כבר בשיחת היסוד בה הכריז הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ב[[אחרון של פסח]] תשד"מ, וכבר אז קבע הרבי שמטרת המורה-שיעור היא לאחד את כל ישראל, כך שגם מי שעדיין לא הצטרף ללימוד באופן קבוע, יוכל על ידי המורה שיעור ללמוד את פרקי הרמב"ם שלומדים כעת כל לומדי הרמב"ם בכל העולם. | הרעיון להדפסת מורה שיעור לרמב"ם הועלה על ידי הרבי כבר בשיחת היסוד בה הכריז הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ב[[אחרון של פסח]] תשד"מ, וכבר אז קבע הרבי שמטרת המורה-שיעור היא לאחד את כל ישראל, כך שגם מי שעדיין לא הצטרף ללימוד באופן קבוע, יוכל על ידי המורה שיעור ללמוד את פרקי הרמב"ם שלומדים כעת כל לומדי הרמב"ם בכל העולם. | ||
עיקר העבודה של החלוקה | עיקר העבודה של החלוקה הייתה נצרכת עבור חלקי ההקדמה, ועבור ההלכות שאינם מחולקות לפרקים (דוגמת נוסח התפילה וכדומה), וכן להקל על המעקב העצמי של כל אחד מהלומדים. | ||
המורה שיעור נערך על ידי חברי מערכת הוצאת ספרים קה"ת על פי הוראותיו המפורטות של הרבי שאף הגיה אותו בפרטיות. כך לדוגמה העיר בנוגע ללימוד בערב [[תשעה באב]] לשאול [[רב מורה הוראה]] מתי ללמוד את השיעור היומי. | המורה שיעור נערך על ידי חברי מערכת הוצאת ספרים קה"ת על פי הוראותיו המפורטות של הרבי שאף הגיה אותו בפרטיות. כך לדוגמה העיר בנוגע ללימוד בערב [[תשעה באב]] לשאול [[רב מורה הוראה]] מתי ללמוד את השיעור היומי. | ||
גרסה מ־06:49, 17 בדצמבר 2020
מורה שיעור הוא קונטרס המהווה חלוקה של ספר למקטעי לימוד יומיים, מתוך מטרה לסיים אותו תוך תקופת זמן קצובה, כחלק מהשיעורים היומיים.
רבותינו נשיאינו ערכו 'מורה שיעור' לתניא ולספר הרמב"ם, וקונטרסים אלו נמנים במספר הספרים שלהם בתקציר תולדות חייהם המודפס ברשימת שלשלת היחס.
מורה שיעור לתניא
חלוקת מורה השיעור לספר התניא נעשתה על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ג, והוא נדפס הן כקונטרס בפני עצמו, והן כחלק מספר היום יום שיצא לאור באמצע השנה.
אדמו"ר הריי"צ ערך מראש חלוקה נפרדת לשנה מעוברת ולשנה פשוטה.
המורה שיעור לתניא נדפס כחוברת בפני עצמה בשנים תש"ג-תש"ח, ולאחר מכן פסקה הוצאתו לאור, ובשנת תשי"ד צורף לראשונה כהוספה לדפוסי התניא הנמכרים, ומאז צורף לכל המהדורות הנדפסות ברחבי העולם.
תרגום המורה שיעור לשפת האידיש נסדר על ידי החסיד ר' צבי הירש גנזבורג.
הרבי התבטא שגם מי שאין ביכולתו ללמוד את כל השיעור היומי בתניא כפי שנסדר במורה שיעור, ילמד לפחות כמה שורות, היות שבכך מתקשר באופן עצמי עם אדמו"ר הזקן[1].
מאפייני החלוקה וייחודיותה
חלוקת התניא נעשתה באופן כזה שיום אחד בשבוע שיעור התניא ארוך יותר מהרגיל (בשנים הראשונות בהן נעשתה החלוקה – היה זה בשבת קודש).
הרבי התבטא על חלוקה זו שיש בה "א בעל-שם'סקע ענינים"[2].
כך לדוגמה, מציין הרבי לכך שגם בחלוקה של שנה פשוטה וגם בחלוקה של שנה מעוברת לומדים את אגרת הקודש כ"ז, העוסקת בהסתלקות הנשיא, בדיוק בימים בהן נשלמים תשעה חודשים להסתלקותו[3].
בדומה לכך ניתן להבחין שכמה מגדולי ישראל מוזכרים הן בשנה פשוטה והן בשנה מעוברת בשיעורים החופפים ליום ההילולא שלהם, דוגמת הבעל שם טוב שהסתלק ביום ב' דחג השבועות והן בשנה פשוטה והן בשנה מעוברת לומדים ביום זה את תורת הבעל שם טוב עליה מבוסס כל שער היחוד והאמונה[4].
למרות שהיה ניתן בשנה מעוברת לחלק בצורה שונה רק את השיעורים הסמוכים לחודש אדר ולא את החלוקה כולה, הסביר הרבי ששנה מעוברת היא מחולקת בכל הימים שלה ולא רק בחודש אדר, ולכן כל החלוקה שונה[5] (כשלפעמים קצב הלימוד לפי החלוקה של שנה מעוברת 'איטי' יותר משנה פשוטה, ולפעמים 'מהיר' יותר).
הדפסת המורה שיעור בשולי הגליון
מאז חלוקת התניא לשיעורים יומיים, היה קושי שהתלווה לאמירת השיעור היומי, כיון שהיה צורך בכל יום מחדש לחפש במורה שיעור מהיכן עד היכן צריך לומר.
בשל כך, חלק מהחסידים[6] הוסיפו את ציוני המורה שיעור בכתב ידם על טופס התניא מבפנים.
על מנת להקל ולענות על הצורך, פנו במשך השנים מספר מוציאים לאור לרבי[7], והציעו להדפיס את ה"מורה-שיעור" בגוף התניא, עם ציונים בשולי הגליון, אך הרבי שלל את הרעיון לחלוטין.
הסיבה לכך הייתה ההוראה לא לשנות מדפוס התניא ולהדפיס אך ורק במהדורת צילום מדפוס התניא של שנת תר"ס שנדפס בדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנא[8].
עם זאת, בשנת תשמ"ט הודפס לראשונה תניא עם ציון המורה שיעור בשולי הגליון, על ידי היכל מנחם ארץ הקודש.
על אף הידיעות המפורשות שהרבי שלל, לטענת היכל מנחם הם קיבלו על כך אישור מהרבי, אך לעת עתה מענה זה לא נדפס.
לטענת הרב יעקב חזן[9] במענה זה היו כלולים 2 תנאים-הוראות: 1) "להרחיק מהפנים (המ"מ) ככל האפשרי". 3) האישור הינו חד-פעמי (כפי שנמסר על ידי הועד להפצת שיחות[10]).
מאוחר יותר באותה שנה שלל הרבי הדפסה נוספת כזו, וכשהכניסו לרבי לפני ההדפסה את דף השער בו כתוב "הוצאה מיוחדת עם ציוני השיעור היומי בשולי הגליון", מחק הרבי שורה זו.
מפי השמועה[11], הבחינו המזכירים בדפוס תניא כזה מונח על שולחן הרבי[12].
מורה שיעור לרמב"ם
הרעיון להדפסת מורה שיעור לרמב"ם הועלה על ידי הרבי כבר בשיחת היסוד בה הכריז הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם באחרון של פסח תשד"מ, וכבר אז קבע הרבי שמטרת המורה-שיעור היא לאחד את כל ישראל, כך שגם מי שעדיין לא הצטרף ללימוד באופן קבוע, יוכל על ידי המורה שיעור ללמוד את פרקי הרמב"ם שלומדים כעת כל לומדי הרמב"ם בכל העולם.
עיקר העבודה של החלוקה הייתה נצרכת עבור חלקי ההקדמה, ועבור ההלכות שאינם מחולקות לפרקים (דוגמת נוסח התפילה וכדומה), וכן להקל על המעקב העצמי של כל אחד מהלומדים.
המורה שיעור נערך על ידי חברי מערכת הוצאת ספרים קה"ת על פי הוראותיו המפורטות של הרבי שאף הגיה אותו בפרטיות. כך לדוגמה העיר בנוגע ללימוד בערב תשעה באב לשאול רב מורה הוראה מתי ללמוד את השיעור היומי.
הרבי עצמו התייחס להחלטותיו בעריכת המורה שיעור, וביאר מדוע בשונה מהמנהג בשעת סיום לקשר את סוף הספר עם תחילתו, קבע במורה שיעור שאחרי שמסיימים את לימוד ההלכות מתחילים מחדש את ההקדמה ולא מתחילים מייד את ההלכות עצמם[13].
הדפסת והפצת המורה שיעור
מאז המחזור הראשון מודפס הלוח בארץ הקודש על ידי מטה לימוד הרמב"ם המסונף לצעירי אגודת חב"ד, והוא מודפס הן בפורמט אישי כסימניה בה מודפסים השיעורים של שלושת המסלולים (פרק אחד, שלושה פרקים, וספר המצוות), והן כלוח לתליה בבתי הכנסת.
לאחר הקמת התאחדות החסידים, החלו ליזום הוצאה לאור של לוח מורה שיעור לרמב"ם היומי בפורמט כיס.
מורי שיעור נוספים
מלבד מורי השיעור השווים לכל נפש, לאורך השנים יזמו חסידים מסלולי לימוד שונים והדפיסו עבורם לוח מורה שיעור, דוגמת לוח לימוד של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ביוזמת הרב אהרון גולד[14], ועוד.
קישורים חיצוניים
- הגהות הרבי על לוח המורה שיעור ברמב"ם, עמוד 5 ואילך
הערות שוליים
- ↑ משיחת שבת פרשת שמות תשי"ג.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 459.
- ↑ את הקשר בין הענינים מבאר הרבי בלקוטי שיחות הנ"ל.
- ↑ רש"י שהסתלק בכ"ט תמוז מוזכר בשנה פשוטה ביום שלמחרתו, ובשנה מעוברת יומיים לאחר מכן. האריז"ל שהסתלק בה' מנחם אב מוזכר בשנה מעוברת ביום שלמחרתו, ועוד בדוגמת הנ"ל.
- ↑ מענה לר' שניאור זלמן גוראריה: שכל השנה חלוק בין פשוטה למעוברת - ואפילו בנגלה (בדינים התלויים ביב"ח [= בי"ב חודש] ונאמר בהם הל' שנה. אמירת ולכפרת פשע ועוד).
- ↑ דוגמת הרב יהודה אריה קורנט.
- ↑ אחד מהם, חסיד גור בשם ר' אברהם יצחק רוזנבום כתב לרבי בשנת תשכ"ד והרבי השיב לו על כך בשלילה (ראו צילום בתשורה עמוד 47), ועל פי השמועה גם הוועד להפצת שיחות.
- ↑ בלשון הרבי: "וישנה? כפשוט שאין לשנות מכמו שהדפיסו רבותינו משנת תר"ס" (לקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד 222).
- ↑ שבועון בית משיח גליון 70 וגליון 76, "שנת ה200 להדפסת התניא".
- ↑ הממונים על הדפסת התניא ברחבי העולם.
- ↑ שמקורה במזכיר הרב ביהודה לייב גרונר.
- ↑ אך לא ברור באיזה דפוס מדובר, האם באותה הוצאה שקיבלה אישור חד-פעמי, או בהו"ל מאוחרת יותר.
- ↑ שיחת י"ג ניסן תשמ"ה, התוועדויות חלק ג' עמוד 1763.
- ↑ ראו דוגמה לקישור ללוח.