תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{פרק תניא|פרק=א|טקסט הפרק= "'''תניא''' [בספ"ג דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפי' כל העולם כול…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרק תניא|פרק=א|טקסט הפרק= | {{פרק תניא|פרק=א|טקסט הפרק= | ||
"'''תניא''' [בספ"ג דנדה] משביעים אותו תהי [[צדיק]] ואל תהי [[רשע]] ואפי' כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן [אבות פ"ב] ואל תהי | "'''תניא''' [בספ"ג דנדה] משביעים אותו תהי [[צדיק]] ואל תהי [[רשע]] ואפי' כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן [[[מסכת אבות|אבות]] פ"ב] ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה [[עצבות|עצב]] ולא יוכל ל[[עבודת ה'|עבו' ה']] ב[[שמחה]] ובטוב [[לב]]ב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות ח"ו. אך הענין כי הנה מצינו ב[[גמרא]] ה' חלוקות. [[צדיק וטוב לו]] [[צדיק ורע לו]] [[רשע וטוב לו]] [[רשע ורע לו]] ו[[בינוני]]. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא [[פ' משפטים]] פי' צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא ספ"ט ד[[מסכת ברכות|ברכות]] צדיקים [[יצר טוב|יצ"ט]] שופטן כו' רשעים [[יצר הרע|יצה"ר]] שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני א"ל אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [ב"ב פ"א] רבש"ע בראת צדיקי' בראת רשעי' כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין [[מהות]] מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שא"כ איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפי' מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות ח"ו. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אח"כ עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפ"ב ד[[מסכת יבמות|יבמות]] ובפ"ק ד[[מסכת נידה|נדה]] ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נק' רשע [בפ"ו דשבועו'] וכ"ש וק"ו במבטל איזו [[מצות עשה|מ"ע]] שאפש' לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק ב[[תורה]] ואינו עוסק שעליו דרשו [[רז"ל]] כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|*(ומ"ש ב[[זוהר]] ח"ג ד' רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא ל[[אליהו הנביא|אליהו]] אבל לפי תשובת אליהו שם הפי' צדיק ורע לו הוא כמ"ש בר"מ פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}}והא דאמרי' בעלמא דמחצ' על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא [[שם המושאל]] לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת [[שם התואר]] והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים ארז"ל צדיקים יצ"ט שופטן שנא' ולבי חלל בקרבי שאין לו יצה"ר כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן ארז"ל במדרש ראה [[הקב"ה]] בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמ"ש וצדיק יסוד עולם: | ||
אך ביאור הענין על פי מ"ש הרח"ו ז"ל בשער הקדושה [ובע"ח שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות דכתיב ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד | אך ביאור הענין על פי מ"ש [[הרח"ו]] [[ז"ל]] בשער הקדושה [ובע"ח שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי [[נשמות]] דכתיב ונשמות אני עשיתי שהן שתי [[נפשות]] נפש אחת מצד ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] והיא המתלבשת ב[[דם]] ה[[אדם]] להחיות ה[[גוף]] וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל ה[[מדות]] [[רע]]ות מארבע יסודות רעים שבה דהיינו [[כעס]] ו[[גאוה]] מ[[יסוד האש]] שנגבה למעלה. ותאות ה[[תענוג]]ים מ[[יסוד המים]] כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. ו[[הוללות]] ו[[ליצנות]] ו[[התפארות]] ודברים בטלים מ[[יסוד הרוח]]. ו[[עצלות]] ו[[עצבות]] מ[[יסוד העפר]]. וגם מדות טובות שב[[טבע]] כל [[ישראל]] בתולדותם כמו [[רחמנות]] ו[[גמילות חיים|ג"ח]] באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מ[[קליפת נוגה|קליפ' נוגה]] שיש בה ג"כ טוב והיא מסוד [[עץ הדעת]] טוב ורע: | ||
משא"כ נפשות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות | משא"כ נפשות אומות [[עובדי גלולים]] הן משאר קליפות [[טמא]]ות שאין בהן טוב כלל כמ"ש בע"ח שער מ"ט פ"ג וכל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא ע"פ וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גלולים עושין אינן אלא להתייהר כו':" | ||
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude> | }}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude> | ||
גרסה מ־20:53, 27 בדצמבר 2009
| פרק א | ||
|---|---|---|
"תניא [בספ"ג דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפי' כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן [[[מסכת אבות|אבות]] פ"ב] ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבו' ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות ח"ו. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פ' משפטים פי' צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא ספ"ט דברכות צדיקים יצ"ט שופטן כו' רשעים יצה"ר שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני א"ל אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [ב"ב פ"א] רבש"ע בראת צדיקי' בראת רשעי' כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שא"כ איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפי' מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות ח"ו. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אח"כ עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפ"ב דיבמות ובפ"ק דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נק' רשע [בפ"ו דשבועו'] וכ"ש וק"ו במבטל איזו מ"ע שאפש' לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*
אך ביאור הענין על פי מ"ש הרח"ו ז"ל בשער הקדושה [ובע"ח שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות דכתיב ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות מארבע יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וג"ח באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפ' נוגה שיש בה ג"כ טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע: משא"כ נפשות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמ"ש בע"ח שער מ"ט פ"ג וכל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא ע"פ וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גלולים עושין אינן אלא להתייהר כו':" |