עולם קטן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יצר באדם כל מה שברא בעולמו. ברא חורשים בעולם וברא חורשים באדם - זה שערו של אדם, ברא רוח בעולם, ברא רוח באדם - זה חוטמו של אדם, [[חמה בעולם]] חמה באדם - זה פדחתו של אדם; רקיעים בעולם, רקיעים באדם - זה לשונו של אדם.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יצר באדם כל מה שברא בעולמו. ברא חורשים בעולם וברא חורשים באדם - זה שערו של אדם, ברא רוח בעולם, ברא רוח באדם - זה חוטמו של אדם, [[חמה בעולם]] חמה באדם - זה פדחתו של אדם; רקיעים בעולם, רקיעים באדם - זה לשונו של אדם.}} | ||
במדרש רבה איתא שהאדם כלול מן העליונים ומן התחתונים, שיש בו כל מה שיש בעולם. וכמו שיש בעולם [[ארבע יסודות]] אש רוח מים עפר, כך יש גם בנפש האדם ארבע יסודות (רוחניים). וכן כל מה שברא ה' בעולמו יש דוגמתו גם באדם. | במדרש רבה איתא שהאדם כלול מן העליונים ומן התחתונים, שיש בו כל מה שיש בעולם. וכמו שיש בעולם [[ארבע יסודות]] אש רוח [[מים]] עפר, כך יש גם בנפש האדם ארבע יסודות (רוחניים). וכן כל מה שברא ה' בעולמו יש דוגמתו גם באדם. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כי תהיו אתם ארץ חפץ"{{הערה|מלאכי ג, יב}}, דרש רבי ברכיה בשם רבי [[שמעון בן לקיש]]: כל מה שברא הקדוש | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כי תהיו אתם ארץ חפץ"{{הערה|מלאכי ג, יב}}, דרש רבי ברכיה בשם רבי [[שמעון בן לקיש]]: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא באדם ברא לארץ לדוגמא לו. אדם יש לו ראש, והארץ יש לה ראש שנאמר{{הערה|משלי ח, כו}} וראש עפרות תבל. אדם יש לו עיניים, והארץ יש לה עיניים, שנאמר{{הערה|שמות י, ה}} וכסה את עין הארץ. אדם יש לו אוזניים, והארץ יש לה אוזניים שנאמר{{הערה|ישעיה א, ב}} והאזיני ארץ. אדם יש לו פה, והארץ יש לה פה שנאמר{{הערה|במדבר טז, לב}} ותפתח הארץ את פיה. אדם אוכל והארץ אוכלת, שנאמר{{הערה|שם יג, לב}} ארץ אוכלת יושביה. אדם שותה והארץ שותה, שנאמר{{הערה|דברים יא, יא.}} למטר השמים תשתה מים|מקור=קהלת רבה א, ד.}} | ||
===הסיבה=== | ===הסיבה=== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
והיתרון הוא בזה, אשר לאדם דוקא ניתנה אותה התעודה, ונמסרה אותה ה[[שליחות]], להאיר מחשכי [[עולם הזה|עולם התחתון]] באור [[תורה]] ו[[מצוות]] ולעשותו מכון לשבתו יתברך ויתעלה. ולכן האדם נקרא בריאה התיכונה, שאין דוגמתו לא ב[[נברא]]ים העליונים ולא בנבראים התחתונים. | והיתרון הוא בזה, אשר לאדם דוקא ניתנה אותה התעודה, ונמסרה אותה ה[[שליחות]], להאיר מחשכי [[עולם הזה|עולם התחתון]] באור [[תורה]] ו[[מצוות]] ולעשותו מכון לשבתו יתברך ויתעלה. ולכן האדם נקרא בריאה התיכונה, שאין דוגמתו לא ב[[נברא]]ים העליונים ולא בנבראים התחתונים. | ||
ובזה גופא שהוא כלול מהתחתונים ועליונים כנ"ל, דבר המאפשר לאדם שגם במוחו הגשמי ישיג ענייני [[אלוקות | ובזה גופא שהוא כלול מהתחתונים ועליונים כנ"ל, דבר המאפשר לאדם שגם במוחו הגשמי ישיג ענייני [[אלוקות]], הנה בזה עצמו הוא נעלה גם מהעליונים (ה[[מלאכים]] וכו'), שאינם מסוגלים -אפילו- להבין כיצד אפשר להשיג אלוקות במוח גשמי. | ||
וכל זה הוא רק בהתהוות האדם בעולם למטה, בהתלבשות הארת ה[[נשמה]] ב[[גוף]], שרק אז נקרא אדם, משום שרק אז יש לו שייכות לעולם ויש בו שינויים, שלפעמים הטוב גובר ולפעמים להיפך. וכשמתקן את עצמו, מתקן את כל העולם כולו. באופן דומה, כתבו חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון| גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם}}, שתיקון העולם תלוי בתיקון לבו של האדם. אבל לא [[עצם הנשמה]] כפי שהיא למעלה, שהיא מופשטת ומושללת לגמרי מגדרי והגבלות ה[[גוף]] והעולם. | וכל זה הוא רק בהתהוות האדם בעולם למטה, בהתלבשות הארת ה[[נשמה]] ב[[גוף]], שרק אז נקרא אדם, משום שרק אז יש לו שייכות לעולם ויש בו שינויים, שלפעמים הטוב גובר ולפעמים להיפך. וכשמתקן את עצמו, מתקן את כל העולם כולו. באופן דומה, כתבו חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון| גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם}}, שתיקון העולם תלוי בתיקון לבו של האדם. אבל לא [[עצם הנשמה]] כפי שהיא למעלה, שהיא מופשטת ומושללת לגמרי מגדרי והגבלות ה[[גוף]] והעולם. | ||
===שלימות בחינת האדם בזמן הגאולה=== | ===שלימות בחינת האדם בזמן הגאולה=== | ||
אמנם שלימות בחינת האדם יהיה בזמן ה[[גאולה]] השלימה על ידי [[מלך המשיח]], כאשר קיום המצוות יהיה בשלמות -"כמצות רצונך". ועוד זאת - בעבודתו של אדם מישראל, שלפיכך נברא האדם יחידי, ללמדך שכמו [[אדם הראשון]], בבריאתו - היה הוא כל האנושות - שלא היה עוד אדם מלבדו, ובעבודתו את ה', הרי כל האנושות עבדה את ה', כך כל אחד מישראל - ערך עבודתו את ה' שוה לערך עבודת ה' של כל האנושות. והיינו שבעבודתו את ה' גורם לשלימות בכל האנושות ובכל העולם כולו. ולעומת זה - אם יש חיסרון בעבודתו, הרי החיסרון מתבטא בכל העולם כולו. | אמנם שלימות בחינת האדם יהיה בזמן ה[[גאולה]] השלימה על ידי [[מלך המשיח]], כאשר קיום המצוות יהיה בשלמות -"כמצות רצונך". ועוד זאת - בעבודתו של אדם מישראל, שלפיכך נברא האדם יחידי, ללמדך שכמו [[אדם הראשון]], בבריאתו - היה הוא כל האנושות - שלא היה עוד אדם מלבדו, ובעבודתו את ה', הרי כל האנושות עבדה את ה', כך כל אחד מישראל - ערך עבודתו את ה' שוה לערך עבודת ה' של כל האנושות. והיינו שבעבודתו את ה' גורם לשלימות בכל האנושות ובכל העולם כולו. ולעומת זה - אם יש חיסרון בעבודתו, הרי החיסרון מתבטא בכל העולם כולו. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:האדם וגופו]] | |||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:26, 21 באוקטובר 2020
האדם נקרא ומתואר בכמה מקומות בשם עולם קטן.
המקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור לכך מובא באבות דרבי נתן[1]:
יצר באדם כל מה שברא בעולמו. ברא חורשים בעולם וברא חורשים באדם - זה שערו של אדם, ברא רוח בעולם, ברא רוח באדם - זה חוטמו של אדם, חמה בעולם חמה באדם - זה פדחתו של אדם; רקיעים בעולם, רקיעים באדם - זה לשונו של אדם.
במדרש רבה איתא שהאדם כלול מן העליונים ומן התחתונים, שיש בו כל מה שיש בעולם. וכמו שיש בעולם ארבע יסודות אש רוח מים עפר, כך יש גם בנפש האדם ארבע יסודות (רוחניים). וכן כל מה שברא ה' בעולמו יש דוגמתו גם באדם.
"כי תהיו אתם ארץ חפץ"[2], דרש רבי ברכיה בשם רבי שמעון בן לקיש: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא באדם ברא לארץ לדוגמא לו. אדם יש לו ראש, והארץ יש לה ראש שנאמר[3] וראש עפרות תבל. אדם יש לו עיניים, והארץ יש לה עיניים, שנאמר[4] וכסה את עין הארץ. אדם יש לו אוזניים, והארץ יש לה אוזניים שנאמר[5] והאזיני ארץ. אדם יש לו פה, והארץ יש לה פה שנאמר[6] ותפתח הארץ את פיה. אדם אוכל והארץ אוכלת, שנאמר[7] ארץ אוכלת יושביה. אדם שותה והארץ שותה, שנאמר[8] למטר השמים תשתה מים
— קהלת רבה א, ד.
הסיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסיבה לכך היא כי היות כל השתלשלות הבריאה היא בשביל האדם מישראל, לכן כל הקיים בבריאה פועל ומשפיע באדם ובא בו לידי ביטוי, וממילא יש באדם מדגם של כל החלקים והמדרגות שבעולם.
ועוד והוא העיקר: באדם מישראל, ובהתאם לנאמר לעיל, השם אדם הוא תואר היותר נעלה, והוא תואר השכל והחכמה, אשר בה ועל ידה יכול הוא האדם -היגע במוחו והעובד בלבבו - להגיע אל אותו היתרון - ביתרון בחיר הנבראים על כל החי והנמצא, לא רק בצבא הארץ כי אם גם בצבא השמים, כמו המלאכים המשרתים העליונים, ואף גם הנאצלים הראשונים.
והיתרון הוא בזה, אשר לאדם דוקא ניתנה אותה התעודה, ונמסרה אותה השליחות, להאיר מחשכי עולם התחתון באור תורה ומצוות ולעשותו מכון לשבתו יתברך ויתעלה. ולכן האדם נקרא בריאה התיכונה, שאין דוגמתו לא בנבראים העליונים ולא בנבראים התחתונים.
ובזה גופא שהוא כלול מהתחתונים ועליונים כנ"ל, דבר המאפשר לאדם שגם במוחו הגשמי ישיג ענייני אלוקות, הנה בזה עצמו הוא נעלה גם מהעליונים (המלאכים וכו'), שאינם מסוגלים -אפילו- להבין כיצד אפשר להשיג אלוקות במוח גשמי.
וכל זה הוא רק בהתהוות האדם בעולם למטה, בהתלבשות הארת הנשמה בגוף, שרק אז נקרא אדם, משום שרק אז יש לו שייכות לעולם ויש בו שינויים, שלפעמים הטוב גובר ולפעמים להיפך. וכשמתקן את עצמו, מתקן את כל העולם כולו. באופן דומה, כתבו חז"ל על הפסוק: " גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם", שתיקון העולם תלוי בתיקון לבו של האדם. אבל לא עצם הנשמה כפי שהיא למעלה, שהיא מופשטת ומושללת לגמרי מגדרי והגבלות הגוף והעולם.
שלימות בחינת האדם בזמן הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמנם שלימות בחינת האדם יהיה בזמן הגאולה השלימה על ידי מלך המשיח, כאשר קיום המצוות יהיה בשלמות -"כמצות רצונך". ועוד זאת - בעבודתו של אדם מישראל, שלפיכך נברא האדם יחידי, ללמדך שכמו אדם הראשון, בבריאתו - היה הוא כל האנושות - שלא היה עוד אדם מלבדו, ובעבודתו את ה', הרי כל האנושות עבדה את ה', כך כל אחד מישראל - ערך עבודתו את ה' שוה לערך עבודת ה' של כל האנושות. והיינו שבעבודתו את ה' גורם לשלימות בכל האנושות ובכל העולם כולו. ולעומת זה - אם יש חיסרון בעבודתו, הרי החיסרון מתבטא בכל העולם כולו.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")