מצוות קניית עבד עברי: הבדלים בין גרסאות בדף

אף אסור לו לאדון להעניק נוחיות מסוימת לעצמו יותר מאשר לעבדו, ולכן חייב לתת לעבד את כל צרכיו כאשר נותן לעצמו. במקרה שאין לו למשל שני כריות, אחד לו עצמו - ואחד לעבדו, חייב הוא לתת את הכר לעבדו, מכיון שלא יתכן שתהיה לאדון נוחות מסוימת שאין לעבד. מפני דינים אלו, אמרו חכמים כי מי שקונה עבד עברי, הרי הוא כקונה אדון לעצמו.

כאשר העבד יוצא לחירות, ישנה מצווה להעניק לו מתנות רבות, פירות בגדים ודברים שונים, וזו היא מצוות ההענקת עבד עברי.

הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של [[נשמה|נשמות]] ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אחר כך ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.