שבטי ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== דינם == | == דינם == | ||
ישנה חקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח. | ישנה חקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין בן נח או דין בן ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין בן נח. | ||
הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערה|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות. | הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערה|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
'''יוסף הצדיק''' נולד לאביו לעת זקנותו{{הערה|לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.}}, ותואר פניו היה דומה לשל אביו{{הערה|ראה [[רש"י]] שם.}} הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד{{הערה|רש"י שם בשם המדרש.}} | '''יוסף הצדיק''' נולד לאביו לעת זקנותו{{הערה|לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.}}, ותואר פניו היה דומה לשל אביו{{הערה|ראה [[רש"י]] שם.}} הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד{{הערה|רש"י שם בשם המדרש.}} | ||
בתורת ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני | בתורת ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני ניסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - [[מצרים]] המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בניסיון בגבורה. | ||
== בנימין == | == בנימין == | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
למרות ש[[משכן]] שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין. | למרות ש[[משכן]] שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין. | ||
בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את [[יסוד המזבח#קרן מערבית דרומית|קרן מערבית דרומית]], שמסיבה זו לא היתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון{{הערה|1=[[מסכת זבחים]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text נג, ב].}}. | בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את [[יסוד המזבח#קרן מערבית דרומית|קרן מערבית דרומית]], שמסיבה זו לא היתה לה יסוד בבנין [[המזבח]], אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון{{הערה|1=[[מסכת זבחים]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text נג, ב].}}. | ||
אודות כך מובא בגמרא: | אודות כך מובא בגמרא: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רצועה היתה יוצאה מחלקו של [[יהודה]] ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין ה[[צדיק]] מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף{{הערה|כאדם המחשב ודואג. - [[רש"י]].}} עליו כל היום", לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן ל[[הקב"ה]] שנאמר "ובין כתפיו שכן}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רצועה היתה יוצאה מחלקו של [[יהודה]] ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין ה[[צדיק]] מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף{{הערה|כאדם המחשב ודואג. - [[רש"י]].}} עליו כל היום"{{הערה|דברים לג יב}}, לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן ל[[הקב"ה]] שנאמר "ובין כתפיו שכן{{הערה|המשך הפסוק הנ"ל}}}}. | ||
בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שה[[שכינה]] ששורה ב[[בית המקדש]] תשרה בחלקו דווקא, | בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שה[[שכינה]] ששורה ב[[בית המקדש]] תשרה בחלקו דווקא, שהיא החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ה[[היכל]], [[קודש]], [[קודש הקדשים]], וכו'. | ||
בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא [[עץ הדעת]] לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה{{הערה|[[מסכת בבא קמא]] יז, א.}} | בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא [[עץ הדעת]] לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה{{הערה|[[מסכת בבא קמא]] יז, א.}} | ||
גרסה מ־00:58, 14 באוקטובר 2020
השבטים היו בניו של יעקב אבינו, וכולם היו צדיקים, בניגוד לבניהם של אברהם ויצחק, שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר.
על פי תורת הקבלה, לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח תפילה שונה[1].
דינם
ישנה חקירה הידועה אם האבות והשבטים היה להם דין בן נח או דין בן ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין בן נח.
הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר[2] ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.
| ערך מורחב – עשרת השבטים |
צאצאיהם של עשרת מהשבטים גלו, ונעלמו, ועקבותם לא נודעו עד היום.
יהודה
|
| ערך מורחב – יהודה |
יהודה הוא הבן הרביעי של לאה אשת יעקב אבינו, והיה גם מלך עליהם. גם דוד המלך, הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ומלך המשיח יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך.
יוסף
|
| ערך מורחב – יוסף הצדיק |
יוסף הצדיק נולד לאביו לעת זקנותו[3], ותואר פניו היה דומה לשל אביו[4] הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד[5]
בתורת הנגלה והנסתר מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני ניסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - מצרים המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בניסיון בגבורה.
בנימין
למרות שמשכן שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין.
בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את קרן מערבית דרומית, שמסיבה זו לא היתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון[7].
אודות כך מובא בגמרא:
.
בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שהשכינה ששורה בבית המקדש תשרה בחלקו דווקא, שהיא החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ההיכל, קודש, קודש הקדשים, וכו'.
בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא עץ הדעת לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה[11]
הערות שוליים
- ↑ מובא באגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך.
- ↑ רש"י בפרשת תולדות כו, א לגבי אברהם, ובפרשת וישלח ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג מצוות שמרתי.
- ↑ לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.
- ↑ ראה רש"י שם.
- ↑ רש"י שם בשם המדרש.
- ↑ הציון מוזכר בספר טוב ירושלים, שמציין שלפי מסורת הערבים שם הציון של "נבי ימין". אך לא ידועים מקורות נוספים לכך.
- ↑ מסכת זבחים, נג, ב.
- ↑ כאדם המחשב ודואג. - רש"י.
- ↑ דברים לג יב
- ↑ המשך הפסוק הנ"ל
- ↑ מסכת בבא קמא יז, א.
| תקופות ביהדות | |
|---|---|
|
|