שטות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←גרימתה) |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==שטות דקדושה== | ==שטות דקדושה== | ||
נקראת גם '''שטות שלמעלה מטעם ודעת'''. | נקראת גם '''שטות שלמעלה מטעם ודעת'''. | ||
===ענינה=== | |||
כדי לתקן את שטות ה[[קליפה]], אין זה בשבירתה, אלא על ידי שמהפכים אותה לשטות של קדושה. | כדי לתקן את שטות ה[[קליפה]], אין זה בשבירתה, אלא על ידי שמהפכים אותה לשטות של קדושה. | ||
כבר ב[[משכן]] הפכו את השטות לקדושה, | ===התנהגויות בשטות דקדושה=== | ||
====במשכן==== | |||
כבר ב[[משכן]] הפכו את השטות לקדושה, כשבנו אותו מקרשי עצי שיטים. ש'''קרש''' אותיות '''שקר'''{{הערה|באתי לגני יו"ד שבט תשל"ז.}} היינו השקר של ה'''שטות''' - '''שיטים''' דקליפה. וכשניצלו את זה לבנית המשכן, העלו את השטות לקדושה. | |||
====דוד המלך==== | |||
====רב שמואל בר יצחק==== | |||
ידוע גם על [[רב שמואל בר יצחק]], שנהג [[ריקוד|לרקוד]] לפני [[חתן]] ו[[כלה]] עם [[שלוש]] ענפי [[הדס]], שהיה זה שטות דקדושה בהיותו מחשובי הדור, וחכמי דורו אמרו אז: {{ציטוטון|קא מכסיף לן סבא}} = מבייש אותנו הזקן. | |||
ו[[הסתלקות צדיק|כשמת]], הפסיקה בין מיטתו לכל העם עמוד של [[אש]] - שידוע שישנו רק לאחד או שניים בכל דור, ואז אמר עליו [[רבי זירא]]: {{ציטוטון|אהני ליה שטותיה לסבא}} = הועילה השטות לזקן. (ולדעות אחרות "שיטתיה" = שיטתו. או "שוטיתיה" = ענפי ההדס שלו). | |||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
גרסה מ־18:52, 7 באוקטובר 2020
שטות הוא רעיון במוחו של אדם (תעזרו לי למצוא מילה יותר טובה...), שגורם לו לעשות פעולות שלא הגיוניות לפי השכל. השטות יכולה להיות לשמש את הרע לעשיית עבירות שאין מקום לעשייתם גם בשכל; או גם לצד הקדושה, לנהוג במעשים שלמעלה מן השכל.
המילה
שטות מלשון סטיה כמו שאומר הכתוב[1]: "כי תשטה אשתו", ומפרש רש"י שסטתה מדרכי הצניעות. מכאן, ששטות מלשון סטיה - שסוטה מהדעת וההיגיון[2].
שטות דקליפה
| ערך מורחב – רוח שטות |
נקראת גם שטות שלמטה מטעם ודעת - כי היא שטות שלמטה מכל הסבר שלילי.
וזהו מה שהיצר הרע מכניס רעיונות שגם על פי שכל אנושי, אינם הגיוניים בכלל.
השלכותיה
- כאשר האדם עובר עבירה, זהו בגלל הרוח שטות, שאומר לו שגם כאשר עובר עבירה "קלה" - עדיין נשאר יהודי ולא מתנתק מה'. וזוהי שטות כי באמת בכל עבירה יהודי מתנתק מה'.
- זה שלאדם יש נטיה לאהוב יותר תענוגים גשמיים וחומריים, הוא שטות כי האדם הוא בחיר הנבראים, ויש בו חלקים רוחניים כבמלאכים, ולכן היה ראוי לו לעסוק בענינים רוחניים, וזה שאוהב את הגשמיות זוהי מצד השטות שמכניסה לו הנפש הבהמית[3].
הגעתה
השטות מגיעה רק להתפשטות הנשמה ולא לעצם הנשמה. ולכן כאשר היהודי נעמד למבחן של מסירות נפש הוא מוסר את נפשו על קידוש ה'. כי אז מתגלה עצם הנשמה, ששם אין השטות מגיעה.
גרימתה
סיבת השטות היא, כי חסר את הדעת - המוריד את תובנות שכלו לרגשותיו ולמעשה בפועל. ובהיעדר הדעת, גם כשמבין שבעברו עבירה, נשעה נפרד מה', הרי הוא לא מיישם את זה וממשיך בדרכו בעבירת עבירות[4].
שטות דקדושה
נקראת גם שטות שלמעלה מטעם ודעת.
ענינה
כדי לתקן את שטות הקליפה, אין זה בשבירתה, אלא על ידי שמהפכים אותה לשטות של קדושה.
התנהגויות בשטות דקדושה
במשכן
כבר במשכן הפכו את השטות לקדושה, כשבנו אותו מקרשי עצי שיטים. שקרש אותיות שקר[5] היינו השקר של השטות - שיטים דקליפה. וכשניצלו את זה לבנית המשכן, העלו את השטות לקדושה.
דוד המלך
רב שמואל בר יצחק
ידוע גם על רב שמואל בר יצחק, שנהג לרקוד לפני חתן וכלה עם שלוש ענפי הדס, שהיה זה שטות דקדושה בהיותו מחשובי הדור, וחכמי דורו אמרו אז: "קא מכסיף לן סבא" = מבייש אותנו הזקן.
וכשמת, הפסיקה בין מיטתו לכל העם עמוד של אש - שידוע שישנו רק לאחד או שניים בכל דור, ואז אמר עליו רבי זירא: "אהני ליה שטותיה לסבא" = הועילה השטות לזקן. (ולדעות אחרות "שיטתיה" = שיטתו. או "שוטיתיה" = ענפי ההדס שלו).
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==