זלמן משה היצחקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | ||
[[קטגוריה:אישים בנוול]] | [[קטגוריה:אישים בנוול]] | ||
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | ||
גרסה מ־07:26, 1 באוקטובר 2020
המשפיע הרב זלמן משה היצחקי (תרל"ג-תשי"ב), היה מגדולי המשפיעים בין חסידי חב"ד בדור האחרון, ונודע בעיקר בשל סגנון התבטאותו החריף. לפרנסתו עסק בשחיטה, ובערוב ימיו התגורר בארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בשנת ה'תרל"ג בנעוועל שברוסיה, לאביו הרב דובער היצחקי, שם גם ספג את חינוכו החסידי.
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בעיירה, והפך לאחד המשפיעים הבולטים בנוף החסידי, כאשר לפרנסתו עסק באותו מקצוע בו עסק אביו כשוחט ובודק.
ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בגלל אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.
שגור היה בפיו, כי שוחט שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר 'לחיים' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל ליל שישי כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו במשקה היה פיו מפיק מרגליות...
כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי הריי"צ לזכות לחתן 'תמים'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב אברהם דריזין, לימים משפיע וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.
בארץ הקודש
בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב. ר' זלמן משה לא שינה את סגנון ההתוועדיויות שלו, והמשיך להתוועד כפי שהיה רגיל בעת שהיה ברוסיה, בלשון חריפה ובדיבורים ישרים המפלחים כליות ולב.
אנ"ש בתל אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף שכזה, החלו לשלוח מכתבי תלונות לאדמו"ר הריי"צ על ר' זלמן משה, אך הרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: "המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס.. לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש.. למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ביראת שמים בקנין המדות ובאהבת ישראל...".
בתחילת שנות ת"ש לקה ר' זלמן משה בשיתוק פיזי, וכח דיבורו נפגע. בעקבות זאת עבר לגור אצל בנו ר' שמואל היצחקי בתל אביב. ומשנת תש"י גר אצל חתנו, ר' אברהם מאיור, בכפר חב"ד. למרות שיתוקו, בעת התפילה היה דיבורו רגיל.
נפטר בתאריך ג' שבט ה'תשי"ב ונטמן בבית החיים הישן בצפת.
במכתב תנחומים לאחר פטירתו כתב עליו הרבי רז"מ זצ"ל (= ר' זלמן משה זכר צדיק לברכה)!
משפחתו
- בנו ר' שמואל היצחקי - תל אביב בנו ישראל היצחקי בניו חנוך היצחקי אורית היצחקי שניאור זלמן משה היצחקי יוסף היצחקי
- חתנו המשפיע הרב אברהם דרייזין (מאיור)
- חתנו הגאון ר' מאיר בורובסקי
לקריאה נוספת
- (נכדו) הרב יוסף יצחק קמינצקי, אנשים חסידים היו - ספר ביוגרפיה המסקר את תולדות חייו ובני משפחתו.
קישורים חיצוניים
- לדמותו של חסיד: ר' זלמן משה היצחקי בתוך שבועון בית משיח, ב' שבט תשע"ב
- יארצייט לר' זלמן משה היצחקי זצ"ל: הנכד מספר ● צפו בוידאו
- חיים חסידיים, קווים לדמותו בתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש"פ (אנגלית)