הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת כי תצא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
שורה 20: שורה 20:
 
*'''שביעי''' - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על על אחת משש מצוות: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.
 
*'''שביעי''' - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על על אחת משש מצוות: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.
  
 +
==בתורת החסידות==
 +
בתחילת מסכת [[קידושין]] שנינו: "האשה נקנית בשלש דרכים
 +
כו' בכסף בשטר ובביאה". ובספרי למדו ג' אופני
 +
קידושין אלו מהפסוק בפרשתנו: "כי יקח איש אשה
 +
– מלמד שהאשה נקנית בכסף כו', ובעלה – מלמד
 +
שהאשה נקנית בבעילה, ומנין אף בשטר כו', תלמוד
 +
לומר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ויצאה מביתו,
 +
מקיש הוויתה של זה ליציאתה של זה, מה יציאתה
 +
מזה בשטר אף הוויתה מזה בשטר" {{הערה|וראה גם גמ' שם
 +
ד, ב ואילך, ירושלמי ריש קידושין}}.
 +
והנה, אף שהאשה מתקדשת "בשלש דרכים"
 +
מ"מ איתא בגמ' "רובא בכספא" {{הערה|יבמות לא, ב}}, שרוב
 +
ישראל מקדשים בכסף דווקא, וכן כתב הרמב"ם
 +
"נהגו כל ישראל לקדש בכסף או בשווה כסף" {{הערה|הל'
 +
אישות פ"ג הכ"א}}.
 +
ויש לומר הטעם בזה:
 +
בטעם הדבר שבמשנה הסדר הוא שנקט התנא
 +
קידושי כסף בתחילה "בכסף בשטר ובביאה" כתבו
 +
ראשונים שהוא "משום דאקדמי' קרא, דכתיב כי יקח
 +
דהיינו כסף" {{הערה|חידושי הרשב"א ריש קידושין, וראה גם
 +
ריטב"א שם, ועוד}}.
 +
ועד"ז יש לומר בנדון דידן, שבהתאם לזה
 +
שקידושי כסף הוקדמו בכתוב לכן נהגו ישראל לקדש
 +
בכסף דווקא.
 +
(ע"פ [[לקוטי שיחות]] חי"ט עמ' 215)
 
==קישורים חיצונים==
 
==קישורים חיצונים==
 
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=164 רעיונות לפרשת כי תצא] - {{חב"ד בישראל}}
 
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=164 רעיונות לפרשת כי תצא] - {{חב"ד בישראל}}

גרסה מ־16:41, 15 בספטמבר 2020

פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר דברים (מפרק כ"א פסוק י' עד פרק כ"ה פסוק י"ט).

בסיום הפרשה בקריאת פרשת עמלק יש לקרוא את המילים "זכר עמלק" בצירי ("זֵכֶר") ובסגול ("זֶכֶר") ומקדימים את הצירי לסגול. יש לעשות כן הן בקריאה בעלית ה'שביעי' והן בקריאת המפטיר[1].

הפרשה בקצרה

הקדמה - פרשת כי תצא ממשיכה בסדרות של מצוות השייכות למצבים שונים בחיי היהודי.

  • ראשון - תיאור מצב בו חייל יהודי יוצא למלחמה ושם הוא מתאווה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של "בן סורר ומורה", בו נער מתבגר מתנהג גונב, גוזל מתהולל ועוד.
  • שני - במקרה בו אדם רואה אבידה או בהמה של חברו שתועה בשדה, עליו להחזירה לבעליה. בסיומו מצווה התורה את מצוות "שילוח הקן", כאשר רואים את האם רובצת על האפרוחים או הביצים, והשכר המובטח בתורה על מצוה זו הוא חיים ארוכים.
  • שלישי - המצווה לקבוע מעקה בגג הבית, כדי למנוע חס וחלילה נפילה של אדם מראש הגג. בהמשך כתוב מספר דינים, ביניהם שלא לזרוע תבואה כלאיים (שני מינים שונים יחדיו) וכן לא להרביע בהמות שונות יחדיו ולא ללבוש שעטנז (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו). כמו כן מתייחסת התורה לאיסורים של יחסים בין אנשים, והאיסור להתחתן עם ממזר (ילד שנולד מיחסים עם ערווה). על מנת להתגרש יש צורך בגירושים בבית דין יהודי, כיון שללא כך הנישואין הבאים יהיו אסורים, והילדים יהיו ממזרים.
  • רביעי - התורה מדברת על נקיון המחנה היהודי, כיון שהקב"ה נמצא בתוך העם במחנה ישראל. כאן גם מופיע האיסור על זנות, וכן האיסור על הלוואה בריבית ליהודי (בשונה מהלוואה לגוי). התורה אומרת כי כל היוצא מפיו של אדם הרי זה כמו שבועה, ועליו לקיים את דבריו.
  • חמישי - התורה מפרטת את הדינים לגירושים. ראשית כל יש צורך בגט כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה. גירושים של כהן הם מסובכים יותר, כיון שכהן אסור להתחתן עם גרושה, אפילו אם היא גרושתו, לכן גט לכהן הוא דבר רגיש יותר.
  • שישי - כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך השנה הראשונה לחייהם המשותפים. כמו כן מופיע הציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתם ממצרים.
  • שביעי - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על על אחת משש מצוות: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.

בתורת החסידות

בתחילת מסכת קידושין שנינו: "האשה נקנית בשלש דרכים כו' בכסף בשטר ובביאה". ובספרי למדו ג' אופני קידושין אלו מהפסוק בפרשתנו: "כי יקח איש אשה – מלמד שהאשה נקנית בכסף כו', ובעלה – מלמד שהאשה נקנית בבעילה, ומנין אף בשטר כו', תלמוד לומר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ויצאה מביתו, מקיש הוויתה של זה ליציאתה של זה, מה יציאתה מזה בשטר אף הוויתה מזה בשטר" [2]. והנה, אף שהאשה מתקדשת "בשלש דרכים" מ"מ איתא בגמ' "רובא בכספא" [3], שרוב ישראל מקדשים בכסף דווקא, וכן כתב הרמב"ם "נהגו כל ישראל לקדש בכסף או בשווה כסף" [4]. ויש לומר הטעם בזה: בטעם הדבר שבמשנה הסדר הוא שנקט התנא קידושי כסף בתחילה "בכסף בשטר ובביאה" כתבו ראשונים שהוא "משום דאקדמי' קרא, דכתיב כי יקח דהיינו כסף" [5]. ועד"ז יש לומר בנדון דידן, שבהתאם לזה שקידושי כסף הוקדמו בכתוב לכן נהגו ישראל לקדש בכסף דווקא. (ע"פ לקוטי שיחות חי"ט עמ' 215)

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. על-פי ספר המנהגים, עמ' 32 ועמ' 73
  2. וראה גם גמ' שם ד, ב ואילך, ירושלמי ריש קידושין
  3. יבמות לא, ב
  4. הל' אישות פ"ג הכ"א
  5. חידושי הרשב"א ריש קידושין, וראה גם ריטב"א שם, ועוד