אמונת חכמים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות'{{הערה|ע' כ"ח}} מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו. | [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות'{{הערה|ע' כ"ח}} מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו. | ||
[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו | [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".''' | ||
===הבאתה לפועל=== | ===הבאתה לפועל=== | ||
גרסה מ־09:49, 6 בספטמבר 2020
אמונת חכמים הוא מושג הנזכר בפרקי אבות[1] כא' מן הדברים שהתורה נקנית בהם.
בתורת רבותינו נשיאינו
מציאותה
הבעל שם טוב מסביר שראשית האמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו[2].
אדמו"ר האמצעי בקונטרס 'להבין ענין ההשתטחות'[3] מבאר שכמו שהאמונה בבורא היא מהיות היהודי 'חלק אלוקה ממעל ממש' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.
הרבי הריי"צ[4] מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' מנחם מענדל מהורודוק כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, "כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".
הבאתה לפועל
במכתב נוסף מזכיר הרבי הריי"צ את הסיפור שוב, ומוסיף שבשביל שהאמונה תפעל לא מספיקה אמירה בלבד או אמונה בלב, אלא צריך לבא בפועל, לפי היכולת בקביעות עתים לתורה, בזהירות בשמירת שבת, בטהרת המשפחה, בחינוך הבנים והבנות, ובדומה לזה.
בדומה לכך מציין הרבי[5] שסדר של אמונת צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר לחסידי פולין. במקום נוסף מציין הרבי[6], שדרך כזו מועילה לנפש האלוקית בלבד.
אצל בני תימן ופרס
הרבי מציין[7] את "אחינו בני תימן ופרס וכו'" כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את תורת החסידות.
בדברי החסידים
מצינו כמה הגדרות מחסידים למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:
ר' אייזיק מהומיל
ר' אייזיק מהומיל מגדיר את האמונת חכמים (ביחס לאדמו"ר הזקן) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל חכמות אומות העולם השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים[8].
ר' שמואל
בקובץ 'התמים'[9] מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מהשמש אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ פרק ו' משנה ו'.
- ↑ כתר שם טוב, הוספות, קנד.
- ↑ ע' כ"ח
- ↑ אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ
- ↑ אגרות קודש כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.
- ↑ שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט אות כ"ג
- ↑ אגרות קודש כרך ד אגרת א'קפד
- ↑ ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.
- ↑ חוברת ז' עמודים 742-744.