אחת בשנה

יום הכיפורים נקרא בכתוב אחת בשנה ומבואר בדרושי חסידות שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"יחידה שבנפש" שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.

יחידה בעולם שנה נפש

יום זה, קשור לבחינת ה"יחידה" בכל שלושת הבחינות של עולם שנה נפש. יחידה בזמן - אחת בשנה, יחידה במקום - העבודה בקדש הקדשים, יחידה בנפש - הכהן הגדול, ובדוגמת זה אצל כל יהודי כפסק דין הרמב"ם: "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואישה אשר נדבה רוחו אותו.. הרי זה נתקדש קדש קדשים", תואר שנאמר על הכהן הגדול.

תשובה עילאה בכח גילוי היחידה

מבואר בדרושי חסידות שעבודת התשובה ביום הכיפורים היא תשובה עילאה. והדרגא הכי נעלית בתשובה עילאה. לתשובה זו באה לאחרים עבודת התשובה של חודש אלול, ולאחרי התשובה של ימי הסליחות, ולאחרי התשובה עילאה של ראש השנה ועשרת ימי תשובה.

תשובה זו אינה על חטאים ועוונות אלא "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה" דביקות הנשמה בשורשה ומקורה. ולכן תשובה זו היא בשמחה רבה. וזוהי עבודה מצד בחינת "יחידה שבנפש" - דביקות הנשמה במקורה ושורשה, "יחידה ליחדך", גילוי התקשרות הנשמה באלוקות.

מתן תורה של לוחות שניות

עבודת התשובה ביום הכיפורים היא תשובה עילאה מצד הקשר לבחינת היחידה, והיות שכך, עניינה של תשובה עילאה הוא התורה, ובה בעצמה הדבר קשור ללוחות האחרונות שניתנו ביום הכיפורים, וניתנו באופן של "כפלים לתושיה". וכן מבואר שארבעים הימים שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים הם כנגד ל"ט מלאכות שאסורות בשבת, ויום הכיפורים, היום הארבעים הוא כנגד המלאכה המותרת בשבת, מלאכת התורה, ולכן ביום זה ניתנו הלוחות השניות.

השפעת האחת בשנה בכל ימי השנה

כוונת הגילוי של הבחינה המיוחדת "אחת בשנה" ביום הכיפורים תכליתה להשפיע על כל ימי השנה, שכל עניין בעבודתו של היהודי יהיה חדור בבחינת היחידה שבנפשו. שיוציא מההעלם אל הגילוח את ההתקשרות העצמית שלו עם מהותו ועצמותו של הקב"ה. ועד שהתקשרותו זו תאיר ותקיף את כל מציאותו של האדם.

דרגא זו של אחת בשנה צריכה לפעול בכל ימות השנה, שכל אחד מישראל יהיה במעמד ומצב כזה, שפנימיות ליבו תאיר אצלו בגילוי באופן שכל ענייני תורה ומצוות יהיו אצלו לא רק באופן של עול וכפיה והכרח אלא שזה יהיה חפצו ופנימיות רצונו.

שלמות העניין בגאולה

שלימות גילוי היחידה וה"אחת בשנה" שביום הכיפורים היא בהמשכת העניין על כל השנה כולה שבכל הפרטים יהיה ניכר בגילוי התקשרותם עם ה'. דבר זה יהיה בשלימות בגאולה האמיתי והשלימה כשתהיה דירה לו ית' בתחתונים גילוי מהותו ועצמותו בעולם.

גילוי היחידה קשור עם בחינת היחידה הכללית, משיח צדקנו, שעל ידו תהיה הגאולה האמיתית והשלימה, שאז כל הגילויים יחדרו בכל העולם כולו על למטה מטה ביותר, ואדרבה בעיקר למטה - "בתחתונים".

הדבר קשור גם למתן תורה של לוחות שניות ביום זה ששלימותו בגאולה האמיתית והשלימה כשאז יהיה גילוי אלוקות ולא יכנף עוד מוריך באופן נעלה יותר ממתן תורה.

הדגשת עניין האחדות

יום הכיפורים הנקרא בכתוב "אחת בשנה" הוא הזמן המיוחד בשנה שבו מודגש ביותר עניין האחדות. הדבר מתבטא בכך שיום הכיפורים הוא לעולם יום אחד בלבד, בשונה משאר חגי ישראל.

יום הכיפורים הוא הזמן המסוגל שבו מודגשת ביותר אחדותם של ישראל למציאות אחת, כלומר, לא רק אהבת ישראל סתם, אלא באופן ש"רעך" נעשה "כמוך" ממש, ועד ששניהם נעשים למציאות אחת.

עניין זה מתבטא במנהג ישראל לומר בתחילת תפילת כל נדרי הצופית את תפילות היום הקדוש "על דעת המקום ועל דעת הקהל.. אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", כלומר, שמבטלים את כל החילוקים בין בני ישראל, כך שכולם עומדים כאחד, ב"אחת בשנה" לפני "ה' אחד".

עניין זה מתבטא גם במה שכתוב בשולחן ערוך שבערב יום הכיפורים "יתן כל אדם אל לבו.. לפייס לכל מי שפשע כנגדו", "כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה".

הדבר קשור גם עם האמור שביום הכיפורים ניתנו הלוחות האחרונות. וכשם שקודם מתן תורה עם ישראל עמדו כאחד "ויחן שם ישראל" כאיש אחד בלב אחד כך גם ביום הכיפורים מודגש עניין האחדות מצד היותו "אחת בשנה" שבחינת היחידה היא חלק מהעצם של הקב"ה ששם בני ישראל מאוחדים והם דבר אחד ממש.

לקריאה נוספת

• שערי המועדים - יום הכיפורים, אחת בשנה

קישורים חיצוניים

• אחת בשנה באתר חב"ד בישראל