אחת בשנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} יום הכיפורים נקרא בכתוב '''אחת בשנה'''{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרוש...") |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־19:55, 30 באוגוסט 2020
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
יום הכיפורים נקרא בכתוב אחת בשנה[1] ומבואר בדרושי חסידות{{הערה| שהעבודת בני ישראל ביום זה היא מצד בחינת ה"יחידה שבנפש" שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.
יחידה בעולם שנה נפש
יום זה, קשור לבחינת ה"יחידה" בכל שלושת הבחינות של עולם שנה נפש. יחידה בזמן - אחת בשנה, יחידה במקום - העבודה בקדש הקדשים, יחידה בנפש - הכהן הגדול, ובדוגמת זה אצל כל יהודי כפסק דין הרמב"ם[2]: "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואישה אשר נדבה רוחו אותו.. הרי זה נתקדש קדש קדשים", תואר שנאמר על הכהן הגדול.
תשובה עילאה בכח גילוי היחידה
יום הכיפורים |
---|
ערב יום כיפור |
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים |
סדר התפילות |
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור |
ענינים כלליים |
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם |
קרבנות היום |
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור |
ניגונים ליום כיפור |
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון |