אחת בשנה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} יום הכיפורים נקרא בכתוב '''אחת בשנה'''{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרוש...")
(אין הבדלים)

גרסה מ־19:55, 30 באוגוסט 2020

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

יום הכיפורים נקרא בכתוב אחת בשנה[1] ומבואר בדרושי חסידות{{הערה| שהעבודת בני ישראל ביום זה היא מצד בחינת ה"יחידה שבנפש" שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.

יחידה בעולם שנה נפש

יום זה, קשור לבחינת ה"יחידה" בכל שלושת הבחינות של עולם שנה נפש. יחידה בזמן - אחת בשנה, יחידה במקום - העבודה בקדש הקדשים, יחידה בנפש - הכהן הגדול, ובדוגמת זה אצל כל יהודי כפסק דין הרמב"ם[2]: "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואישה אשר נדבה רוחו אותו.. הרי זה נתקדש קדש קדשים", תואר שנאמר על הכהן הגדול.

תשובה עילאה בכח גילוי היחידה

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון

הערות שוליים

  1. תצוה ל, י. אחרי טז, לד.
  2. סוף הלכות שמיטה ויובל