הסבא משפולי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – " }}" ב־"}}") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הוא היה מתלמידי ר' [[פנחס מקוריץ]] ואחר כך - של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]] ואאחר כך של [[התולדות יעקב יוסף]] מפולאנה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. | הוא היה מתלמידי ר' [[פנחס מקוריץ]] ואחר כך - של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]] ואאחר כך של [[התולדות יעקב יוסף]] מפולאנה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. | ||
התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות. }}. | התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות.}}. | ||
== [[ספרן של צדיקים]] == | == [[ספרן של צדיקים]] == | ||
גרסה מ־08:04, 26 באוגוסט 2020
הסבא משפאלע (באידיש דער שפאלער זיידע, שמו המלא היה: רבי אריה לייב) (תפ"ה-תקע"ב) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, וידיד קרוב של אדמו"ר הזקן.
חי בן השנים תפ"ה-תקע"ב, ומקום קבורתו בשפולי[1].
תולדות חיים
נולד בנר ראשון של חג החנוכה תפ"ה לאביו רבי ברוך, בברכתו של הבעל שם טוב שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.
בהיותו בן שלש שנים ביקר את הבעל שם טוב והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם[2].
הוא היה מתלמידי ר' פנחס מקוריץ ואחר כך - של הבעל שם טוב, ואחר כך של המגיד ממעזריטש ואאחר כך של התולדות יעקב יוסף מפולאנה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.
התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד
שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות.
.
ספרן של צדיקים
אדמו"ר הריי"צ סיפר, שרבינו הזקן כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.
הרבי אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין חדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה[3].
הערכתו הנפלאה לאדמו"ר הזקן
הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, בהמה וכו'.
בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה בליאזנא בעת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לאדמו"ר הזקן איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל הבהמה הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. אדמו"ר הרש"ב הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר שמכיון ששורש נשמתו משם ב"ן שכנגד ספירת המלכות שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל נשמות אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר).[4]
פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התוכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת בית הכנסת אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז"[5].
צאצאיו
על צאצאיו נמנים רבים משפחות חסידי חב"ד. ביניהן אפשר להזכיר את משפחות: סטמבלר, גלויברמן, גייסינסקי, קלמנסון, ליפסקר, קרליבך, זילברמן, גופין, ליסון, וולוביק ורבות אחרות.
תורתו
דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק[6] הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי (רבי שלום מבעלזא) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".
רבי דוד יצחק אייזיק רבינוביץ' מסקוליא כותב בספרו[7] כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת בית שמאי, אבל שיטת בית הלל אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (טז, ב) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת סומא ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו[8] שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.
חלק מדברי תורתו, סיפורים ותולדות חייו מובאים בספר תולדות מהרא"ל וכן בספר איש הפלא לר' מנשה מילר.
ראו גם
- לייב שרה'ס
- ניגון קול ביער הסבא משפולי היה מנגן ניגון זה קודם קריאת שמע שעל המיטה או לפני תיקון חצות
- ניגון הופ קוזק ניגון שמקורו בסבא משפולי
קישורים חיצונים
- לקט דברי אדמו"רי חב"ד וסיפורי חסידים הקשורים לסבא משפולי.
- הרב משה לוי יצחק לאופר, תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי חסידות חב"ד, פרדס חב"ד גליון 19, עמוד 297.
- לראשונה בנחל'ה: סעודה לצאצאי הסבא משפולי - אתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב
- ↑ כך העיד בפני אדמו"ר הזקן כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר היום יום, י"ד טבת.
- ↑ התוועדות שבת פרשת מקץ תשכ"ב. אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג.
- ↑ במוצאי שבת קודש פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.
- ↑ איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה
- ↑ תהילים פרק קמז, טז
- ↑ תהלה לדוד קיט, לט
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק י"ב