אמירת פרק הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "שחרית " ב־"שחרית ") |
מ (החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
מנהג ה[[חסיד|חסידים]] לומר בכל יום תיכף לאחר | מנהג ה[[חסיד|חסידים]] לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת [[שחרית]] את פרק התהלים של [[הרבי]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 17}}. זאת על פי מנהג [[הבעש"ט]] הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו. | ||
זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת [[התקשרות|התקשרותם]] של החסידים לרבי. | זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת [[התקשרות|התקשרותם]] של החסידים לרבי. |
גרסה מ־00:37, 24 באוגוסט 2020
מנהג החסידים לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת שחרית את פרק התהלים של הרבי[1]. זאת על פי מנהג הבעש"ט הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.
זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת התקשרותם של החסידים לרבי.
מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים (שיחת י"ב תמוז תש"י).
חסידים שעקבו אחר הנהגתו של הרבי העידו, כי גם הרבי בעצמו נוהג לומר את פרקו של הרבי הריי"ץ[2].
לאחר הסתלקות הרבי הריי"ץ בי' שבט תש"י, חיזק הרבי באופן מיוחד את אמירת פרקו של אדמו"ר הריי"צ (פרק ע"א), כפי שניתן לראות במכתבים רבים מהתקופה ההיא[3].
ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של הרבנית מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו.
הערות שוליים
- ↑ ספר המנהגים עמ' 17
- ↑ מעשה מלך עמ' 25
- ↑ אגרות קודש ח"ג עמ' ח, שמח, שצז, שנז