אבי"ע (השתלשלות כללית): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " נשמה " ב־" נשמה ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
עולמות '''אבי"ע''' בהשתלשלות הכללית מתארים את השתלשלות העולמות מ[[אור אין סוף]] ועד [[עולם האצילות]]. עולמות אלו כוללים את העולמות הקודמים לעולם ה[[אצילות]] הפרטית, שכן [[עולם האצילות]] הפרטי הוא רק [[אדם דעשיה]] בהשתלשלות הכללית. | עולמות '''אבי"ע''' בהשתלשלות הכללית, מתארים את השתלשלות העולמות מ[[אור אין סוף]] ועד [[עולם האצילות]]. עולמות אלו כוללים את העולמות הקודמים לעולם ה[[אצילות]] הפרטית, שכן [[עולם האצילות]] הפרטי הוא רק [[אדם דעשיה]] בהשתלשלות הכללית. | ||
==עניינם== | ==עניינם== |
גרסה אחרונה מ־21:24, 22 באוגוסט 2020
סדר השתלשלות |
---|
לפני הצמצום |
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
הצמצום והקו |
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
בי"ע דכללות |
אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
אבי"ע דפרטות |
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
סוגי השתלשלות |
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
עולמות אבי"ע בהשתלשלות הכללית, מתארים את השתלשלות העולמות מאור אין סוף ועד עולם האצילות. עולמות אלו כוללים את העולמות הקודמים לעולם האצילות הפרטית, שכן עולם האצילות הפרטי הוא רק אדם דעשיה בהשתלשלות הכללית.
עניינם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצילות הכללית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשם אצילות הכללית נקרא אור אין סוף שלפני הצמצום. אור אין סוף נמשך מן ההעלם אל הגלוי, ונאצל מן המאור, ולכן נקרא הוא בשם אצילות הכללית. מלכות דאור אין סוף היא הבחינה התחתונה שבמאציל שנמשכה להיות בחינת כתר לאדם דבריאה שהוא אדם קדמון. וכיון שנמשכה להיות נשמה לשרש האצילות, שייך לומר בה בחינת עשר ספירות וזהו הנקרא עשר ספירות הגנוזות.
אדם דבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשם אדם דבריאה נקרא אדם קדמון שהוא שם התואר והמעלה של העולם העומד בראש סדר ההשתלשלות לאחר הצמצום הראשון. עולם זה באין ערוך לגבי אצילות דכללות, כמו שאין ערוך ביחס שבין עולם הבריאה לעולם האצילות.
בעולם זה אין התחלקות ספירות כלל, כי הספירות שבו הם בהפשטה גמורה.
אדם דיצירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדם דיצירה כולל את פרצופי עתיק יומין ואריך אנפין של כתר עליון, כלומר הכתר של עולם האצילות.
באופן אחר אדם דיצירה הוא עולם העקודים ועולם הנקודים.
עולם העקודים עשר הספירות עקודות בכלי אחד, ולא מתחלקות לכלים שונים. בעולם זה שורה שם ע"ב שענינו הוא ספירת החכמה והביטול, ומשום כך הספירות מאוחדות בלי שום חילוק. בעולם זה האורות הם בתוקף גדול ומכל מקום הם עקודים בכלי אחד, מצד תוקף הביטול שבהם. וזהו מה שנאמר בספר יצירה "לפני אחד מה אתה סופר".
עולם הנקודים נקרא גם בשם עולם התוהו. בעולם זה הספירות הם בעשרה כלים שונים, אבל אין בהם התכללות, ולכן בעולם זה הייתה שבירת הכלים. התוקף של האורות בעולם זה הוא כמו בעולם העקודים, אך אין בהם תוקף הביטול
אדם דעשיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשם אדם דעשיה נקרא עולם האצילות. עולם האצילות, נקרא גם בשם עולם הברודים, ונקרא גם בשם עולם התיקון. בעולם זה הספירות הם בעשרה כלים מחולקים, אולם כל ספירה כלולה משאר הספירות, על ידי שם מ"ה שענינו ביטול. בעולם זה ישנם אורות מעוטים בכלים רחבים. הכוונה היא להמשיך תוקף האורות של עולם העקודים בכלים הרחבים של עולם הברודים.