צמצום הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ענין הצמצום מוזכר בשם זה לראשונה בכתבי ה[[אריז"ל]], ובדורות הקודמים נחלקו בשאלה האם יש להבין אותו כפשוט או לא כפשוטו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי ענין הצמצום הוא שלא כפשוטו, שאין צמצום מוחלט ב[[אור אין סוף]], וגם בדרגות הנסתרות והנמוכות ביותר יש הארת אלוקות. | ענין הצמצום מוזכר בשם זה לראשונה בכתבי ה[[אריז"ל]], ובדורות הקודמים נחלקו בשאלה האם יש להבין אותו כפשוט או לא כפשוטו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי ענין הצמצום הוא שלא כפשוטו, שאין צמצום מוחלט ב[[אור אין סוף]], וגם בדרגות הנסתרות והנמוכות ביותר יש הארת אלוקות. | ||
== | ==הצורך בצמצום== | ||
מבואר כי לפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו", שהיה [[אור אין סוף]] מאוחד ב[[אין סוף]]. וכדי שיוכל להיות התהוות של עולמות בעלי גבול, הוצרך להיום צמצום ב[[אור אין סוף]]. שאם היו העולמות נמשכות בבחינת [[עילה ועלול]], היו הם בבחינת אין סוף והיו בטלים במציאות ממש, ולכן הוצרך להיות צמצום באופן של [[אין ערוך]], על מנת שיכול להיות מקום פנוי ליצירת העולמות. | מבואר כי לפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו", שהיה [[אור אין סוף]] מאוחד ב[[אין סוף]]. וכדי שיוכל להיות התהוות של עולמות בעלי גבול, הוצרך להיום צמצום ב[[אור אין סוף]]. שאם היו העולמות נמשכות בבחינת [[עילה ועלול]], היו הם בבחינת אין סוף והיו בטלים במציאות ממש, ולכן הוצרך להיות צמצום באופן של [[אין ערוך]], על מנת שיכול להיות מקום פנוי ליצירת העולמות. | ||
בחסידות ניתנו כמה משלים כל מנת להסביר את הצורך בצמצום. אחד המשלים הוא כמשל אור ושכל עמוק שבעצמות המשפיע, שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר ממנו רק בחינת רושם כנקודה אחת מכל העומק והרוחב. | |||
==ענין הצמצום== | |||
ענין הצמצום שהיה ב[[אור אין סוף]], הוא ש[[אור אין סוף]] נכלל ב[[מאור]] להיות בבחינת בכח ולא בפועל. כלומר, [[אור אין סוף]] נצטמצם להיות מאיר רק במאור, ולא להיות מתפשט בבחינת זיו ואור. | ענין הצמצום שהיה ב[[אור אין סוף]], הוא ש[[אור אין סוף]] נכלל ב[[מאור]] להיות בבחינת בכח ולא בפועל. כלומר, [[אור אין סוף]] נצטמצם להיות מאיר רק במאור, ולא להיות מתפשט בבחינת זיו ואור. | ||
==צמצום באור ולא במאור== | |||
ענין הצמצום הוא רק ב[[אור אין סוף]], ואילו ב[[מאור]] שהוא אין סוף עצמו לא שייך צמצום ולא העלם, ואדרבה המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תנוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי, אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה. ואף שאין בהם גילוי האור, מכל מקום המאור עצמו נמצא למטה כמו למעלה. | ענין הצמצום הוא רק ב[[אור אין סוף]], ואילו ב[[מאור]] שהוא אין סוף עצמו לא שייך צמצום ולא העלם, ואדרבה המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תנוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי, אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה. ואף שאין בהם גילוי האור, מכל מקום המאור עצמו נמצא למטה כמו למעלה. | ||
==פרטי ענין הצמצום== | ==פרטי ענין הצמצום== | ||
גרסה מ־00:23, 8 בנובמבר 2009
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
הצמצום הוא המקור הראשון להתהוות של העולמות, שהקב"ה כביכול צמצם באור אין סוף והותיר מקום פנוי שבו יוכלו להתהוות העולמות. מבואר כי אם היה נברא העולם בבחינת עילה ועלול, לא היה יכול להיות התהוות עולמות בעלי גבול, ולכן הוצרך להיות צמצום באור אין סוף שלאחר יוכלו לההוות בחינת עולמות נפרדים ומוגבלים.
בפרטי ענין הצמצום מבואר שאור אין סוף הוכלל במאור, להיות רק בכח ולא בפועל. במקום הפנוי שלאחר הצמצום נותר רשימו של מלכות דאור אין סוף, ומן רשימו זה נמשכו הקו וחוט, ומשם שורש האור מקיף והאור פנימי.
ענין הצמצום מוזכר בשם זה לראשונה בכתבי האריז"ל, ובדורות הקודמים נחלקו בשאלה האם יש להבין אותו כפשוט או לא כפשוטו. בתורת החסידות מוסבר כי ענין הצמצום הוא שלא כפשוטו, שאין צמצום מוחלט באור אין סוף, וגם בדרגות הנסתרות והנמוכות ביותר יש הארת אלוקות.
הצורך בצמצום
מבואר כי לפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו", שהיה אור אין סוף מאוחד באין סוף. וכדי שיוכל להיות התהוות של עולמות בעלי גבול, הוצרך להיום צמצום באור אין סוף. שאם היו העולמות נמשכות בבחינת עילה ועלול, היו הם בבחינת אין סוף והיו בטלים במציאות ממש, ולכן הוצרך להיות צמצום באופן של אין ערוך, על מנת שיכול להיות מקום פנוי ליצירת העולמות.
בחסידות ניתנו כמה משלים כל מנת להסביר את הצורך בצמצום. אחד המשלים הוא כמשל אור ושכל עמוק שבעצמות המשפיע, שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר ממנו רק בחינת רושם כנקודה אחת מכל העומק והרוחב.
ענין הצמצום
ענין הצמצום שהיה באור אין סוף, הוא שאור אין סוף נכלל במאור להיות בבחינת בכח ולא בפועל. כלומר, אור אין סוף נצטמצם להיות מאיר רק במאור, ולא להיות מתפשט בבחינת זיו ואור.
צמצום באור ולא במאור
ענין הצמצום הוא רק באור אין סוף, ואילו במאור שהוא אין סוף עצמו לא שייך צמצום ולא העלם, ואדרבה המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תנוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי, אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה. ואף שאין בהם גילוי האור, מכל מקום המאור עצמו נמצא למטה כמו למעלה.
פרטי ענין הצמצום
אור אין סוף שלפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו" שהיה לפני בריאת העולם, שאור אין סוף היה מאוחד עם המאור.
לאחר הצמצום של אור אין סוף נוצר הרשימו וממנו נמשך הקו. אור הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו אך הרשימו היא בחינה כוללת לכל העולמות.
אור העיגול ואור הקו הם שורשם של אור הסובב ואור הממלא.
צמצום כפשוטו או לא כפשוטו
ענין הצמצום בלשון זה נזכר לראשונה בכתבי האריז"ל. על הביטוי "צמצם את עצמו" בכתבי האריז"ל ישנו ויכוח בעולם היהודי ובאופן כללי קיימים בפירוש מילים אלה ארבע שיטות מרכזיות.
הויכוח נסוב בעיקר סביב הקביעה אם ה"צמום כפשוטו" או "לא כפשוטו". שיטת חב"ד היא אשר הצמצום אינו כפשוטו, וגם הוא רק באור אין סוף בדרגה האחרונה שלפני הצמצום.
פירוש קביעה זו היא, שהקב"ה נמצא בעולם הזה הגשמי בדיוק כמו לפני הבריאה ולפני הצמצום, אלא שהסתיר את הראיה באלקות, וגרם שהבריאה תסתיר על האלוקות שבה וזאת בכדי שתוכל להתקיים כבריאה גשמית מוגבלת.