משתמש:שף ויתיב/יצחק זילבר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פתיח) |
מאין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ארגז חול - פתוח|}} | {{ארגז חול - פתוח|}} | ||
הרב '''יצחק יוסף זילבר''' | הרב '''יצחק יוסף זילבר''' המכונה '''יצחק קזנר''' ([[ג' אב]] [[תרע"ז]] - [[ח' אב]] [[תשס"ד]], 22 באוגוסט 1917 - 26 ביולי 2004) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי [[ברית המועצות]] אל ה[[יהדות]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד ב[[קאזאן]], בירת | נולד ב[[קאזאן]], בירת הרפובליקה הטטרית שב[[רוסיה]], לרב בן-ציון חיים זילבר, רב העיר, וללאה גיטל בת הרב [[משה מישל שמואל שפירא]], רב העיר [[רוגובה (ליטא)|רוגובה]] שב[[ליטא]], מחבר הספר "תבואות שמש" ועוד. אביו התגלגל לקאזאן, שבחלקים הפנימיים של [[האימפריה הרוסית]], בעקבות העברת האוכלוסייה מהאזורים הקרובים לקו החזית ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו לא שלח אותו לבית הספר, כדי להימנע מחילול שבת, אלא לימדו בעצמו את מקצועות החול בנוסף ל[[תנ"ך]], ל[[משנה]] ול[[תלמוד]]. מגיל ארבע עשרה החל לעבוד בבית מלאכה לתיקונים. בגיל שבע עשרה התקבל למכון טכנולוגי ל[[כימיה]], למרות שלא סיים בית ספר. כיון שהלימודים שם היו כרוכים בחילול [[שבת]], עבר ללמוד באוניברסיטת קאזאן בפקולטה למתמטיקה תחת הנחייתו של ניקולאי צ'בוטריוב. בשנת [[תש"ה]] נשא לאישה את גיטה-לאה זיידמן מהעיר [[סמרה]]. למרות הקשיים שמר מצוות בדקדקנות ועל רקע זה התחכך עם השלטונות ה[[קומוניזם|קומוניסטים]]. הוא פוטר מעבודתו ונקרא לחקירות. בשנת [[תשי"א]] הפקיד אצלו ידיד [[אגרות חוב]] ממשלתיות, שעל פי חוקי [[ברית המועצות]] נאסר לסחור בהם, בחשבו שלא ייערך חיפוש בביתו של הרב זילבר. כאשר באופן אקראי נערך חיפוש בביתו, נמצאו האיגרות האסורות. הרב זילבר, שסירב להפליל את הידיד, תלה את האשם בעצמו, ונשפט לשנתיים מאסר ב[[מחנה עבודה]]. בשנת [[1960]], בעקבות הביקורת שהושמעה נגד אורח חייו הדתי מעל גבי העיתונות הסובייטית, ובגלל החשש מהפקעת האחריות על ילדיו, עבר להתגורר בעיר [[טשקנט]]. בשבט [[ה'תשל"ב]] עלה לישראל והשתכן בשכונת [[סנהדריה מורחבת]] בירושלים. עבד כמורה למתמטיקה בישיבה התיכונית והמקצועית [[קריית נוער]]. יסד את ישיבת "שבי גולה" ואת ארגון "תולדות ישורון" לעולים מרוסיה. | ||
נפטר בערב [[תשעה באב]] [[ | |||
נפטר בערב [[תשעה באב]] [[תשס"ד]] ונקבר בליל הצום. | |||
==פעילותו הציבורית== | ==פעילותו הציבורית== | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
בברית המועצות מסר שיעורי תורה והיה [[בעל קורא]]. גם בישראל העביר שיעורי תורה לדוברי רוסית בישיבות ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]], כמו ישיבת "דבר ירושלים", ישיבת "שבות עמי". עסק בקירוב עולים לחיק ה[[יהדות]] במסגרת חוגי בית בישראל, ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]]. בעלי תשובה רבים יוצאי ברית המועצות רואים עצמם כתלמידיו. היה פעיל בעריכת [[ברית מילה|בריתות]] ו[[חופה|חופות]] ליוצאי ברית המועצות ופעל למען סידור [[גט|גיטין]] עבור נשים [[מסורבת גט| מסורבות גט]]. | בברית המועצות מסר שיעורי תורה והיה [[בעל קורא]]. גם בישראל העביר שיעורי תורה לדוברי רוסית בישיבות ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]], כמו ישיבת "דבר ירושלים", ישיבת "שבות עמי". עסק בקירוב עולים לחיק ה[[יהדות]] במסגרת חוגי בית בישראל, ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]]. בעלי תשובה רבים יוצאי ברית המועצות רואים עצמם כתלמידיו. היה פעיל בעריכת [[ברית מילה|בריתות]] ו[[חופה|חופות]] ליוצאי ברית המועצות ופעל למען סידור [[גט|גיטין]] עבור נשים [[מסורבת גט| מסורבות גט]]. | ||
בשנת [[ה'תשמ"ט]] | בשנת [[ה'תשמ"ט]], כשהשלטון הקומוניסטי בברית המועצות החל להתרופף, נשלח ביוזמתו של הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק מציריך]] ל[[מוסקבה]], יחד עם הרב אלכסנדר אייזנשטט לבדיקת אפשרות להקמת הישיבה במקום. לאחר שהוקמה הישיבה, היום [[ישיבת תורת חיים (מוסקבה)|ישיבת "תורת חיים"]], נהג להגיע אליה פעמיים בשנה - ב[[פסח]] וב[[סוכות]] - ולמסור בה שיעורים, שמשכו אליהם ציבור יהודי מעבר לתלמידי הישיבה. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תש"ס]] הקים עם תלמידיו את ארגון "[[תולדות ישורון]]" העוסק בהקמת קהילות דתיות של עולים מרוסיה ובקירוב יוצאי ברית המועצות לתורת ישראל. | ||
==הגותו== | ==הגותו== | ||
כצעיר יהודי שומר מצוות בסביבה [[אתאיזם|אתאיסטית]], שאף לבסס את אמונתו על היגיון וגישה מדעית. בעודו בברית המועצות חיבר ספר המראה כיצד התגשמו נבואות ה[[נביאים]] לאורך ההיסטוריה. לרעיון זה הוא התעורר בעקבות קריאת מאמרו של א. רקובסקי "דבר אלוקינו קיים לעולם", בכתב העת [[האסיף]] בשנת [[1887]], כפי שצוין בהקדמה לספר. בהגיעו לישראל הוא שחזר את הספר מהזיכרון והרחיבו. הספר יצא לאור בהוצאת "[[שמי"ר]]" ב-[[ | כצעיר יהודי שומר מצוות בסביבה [[אתאיזם|אתאיסטית]], שאף לבסס את אמונתו על היגיון וגישה מדעית. בעודו בברית המועצות חיבר ספר המראה כיצד התגשמו נבואות ה[[נביאים]] לאורך ההיסטוריה. לרעיון זה הוא התעורר בעקבות קריאת מאמרו של א. רקובסקי "דבר אלוקינו קיים לעולם", בכתב העת [[האסיף]] בשנת [[1887]], כפי שצוין בהקדמה לספר. בהגיעו לישראל הוא שחזר את הספר מהזיכרון והרחיבו. הספר יצא לאור בהוצאת "[[שמי"ר]]" ב-[[תשד"מ]] בשם "Пламя не спалит тебя" - "ולהבה לא תבער בך". מאז יצא הספר במהדורות נוספות ותורגם לעברית (ה'תשס"ב - 2002). | ||
בעקבות הרקע המתמטי שלו עסק בסוגיית "ספירת אותיותיה של התורה", והציע פתרונות לקשיים בסוגיה זו{{הערה|1="מוריה" (שנה כ"ב, גיליון א-ב (רנג-רנד), אלול התשנ"ח)}}. ב-1994 פרסם ספר ברוסית על [[בראשית]] ו[[שמות]] בשם "שיחות על התורה" ("Беседы о Торе") ובסופו הקדיש כמה מאמרים לפלאי ה[[בריאת העולם|בריאה]]. ב-2000 יצא גם החלק השני של הספר, על [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. | בעקבות הרקע המתמטי שלו עסק בסוגיית "ספירת אותיותיה של התורה", והציע פתרונות לקשיים בסוגיה זו{{הערה|1="מוריה" (שנה כ"ב, גיליון א-ב (רנג-רנד), אלול התשנ"ח)}}. ב-1994 פרסם ספר ברוסית על [[בראשית]] ו[[שמות]] בשם "שיחות על התורה" ("Беседы о Торе") ובסופו הקדיש כמה מאמרים לפלאי ה[[בריאת העולם|בריאה]]. ב-2000 יצא גם החלק השני של הספר, על [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* "ולהבה לא תבער בך" על קיום הנבואות. רוסית [[ | * "ולהבה לא תבער בך" על קיום הנבואות. רוסית [[תשד"מ]], עברית [[תשס"ב]]. | ||
* "שיחות על התורה" [[ | * "שיחות על התורה" [[תש"ס]] (רוסית) | ||
* "[[להשאר יהודי]]", [[ | * "[[להשאר יהודי]]", [[תשס"ד]]-[[תשס"ז]] (רוסית, עברית, אנגלית) | ||
==עם חב"ד== | |||
צאצא למשפחת [[דון יחיא]] החב"דית. | |||
היה בטשקנט עם אנ"ש, ילדיו למדו אצל החסידים. | |||
היה אצל הרבי ביחידות. | |||
בשעת המחלוקת עם הבני ברקי הלך אליו ואמר לו "אני מכיר את ליובאוויטש מרוסיה והם יהודים יר"ש"{{הערה|מעדות ר' [[אבא דוד גורביץ]].}}. | |||
היה תוכנית להעבירו לכפ"ח, בסוף לא יצא לפועל. בקשר לזה אמר הרבי למישהו ביחידות הצלחתם לפעול כ"כ הרבה ברוסיה ומתנגד אחד לא יכולתם להפוך לחסיד. | |||
היה מוסר שיעורי תניא ב[[שמי"ר]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 49: | שורה 63: | ||
* [http://www.toldot.ru/heb_articles.php?cat_id=7 כתבות של הרב זילבר] אתר "תולדות ישורון". | * [http://www.toldot.ru/heb_articles.php?cat_id=7 כתבות של הרב זילבר] אתר "תולדות ישורון". | ||
* [http://toldot.ru/eng/articles/art/115 "להישאר יהודי" אוטוביוגרפיה] (רוסית, עברית, אנגלית). | * [http://toldot.ru/eng/articles/art/115 "להישאר יהודי" אוטוביוגרפיה] (רוסית, עברית, אנגלית). | ||
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/621.pdf '''להישאר יהודי, בחברת חסידי חב"ד'''] מאת [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 56: | שורה 69: | ||
{{מיון רגיל:זילבר, יצחק}} | {{מיון רגיל:זילבר, יצחק}} | ||
[[ | [[:קטגוריה:פעילות יהודית בברית המועצות]] | ||
[[:קטגוריה:משפחת דון יחיא]] | |||
[[קטגוריה:משפחת דון יחיא]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:45, 11 באוגוסט 2020
הרב יצחק יוסף זילבר המכונה יצחק קזנר (ג' אב תרע"ז - ח' אב תשס"ד, 22 באוגוסט 1917 - 26 ביולי 2004) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי ברית המועצות אל היהדות.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקאזאן, בירת הרפובליקה הטטרית שברוסיה, לרב בן-ציון חיים זילבר, רב העיר, וללאה גיטל בת הרב משה מישל שמואל שפירא, רב העיר רוגובה שבליטא, מחבר הספר "תבואות שמש" ועוד. אביו התגלגל לקאזאן, שבחלקים הפנימיים של האימפריה הרוסית, בעקבות העברת האוכלוסייה מהאזורים הקרובים לקו החזית במלחמת העולם הראשונה. אביו לא שלח אותו לבית הספר, כדי להימנע מחילול שבת, אלא לימדו בעצמו את מקצועות החול בנוסף לתנ"ך, למשנה ולתלמוד. מגיל ארבע עשרה החל לעבוד בבית מלאכה לתיקונים. בגיל שבע עשרה התקבל למכון טכנולוגי לכימיה, למרות שלא סיים בית ספר. כיון שהלימודים שם היו כרוכים בחילול שבת, עבר ללמוד באוניברסיטת קאזאן בפקולטה למתמטיקה תחת הנחייתו של ניקולאי צ'בוטריוב. בשנת תש"ה נשא לאישה את גיטה-לאה זיידמן מהעיר סמרה. למרות הקשיים שמר מצוות בדקדקנות ועל רקע זה התחכך עם השלטונות הקומוניסטים. הוא פוטר מעבודתו ונקרא לחקירות. בשנת תשי"א הפקיד אצלו ידיד אגרות חוב ממשלתיות, שעל פי חוקי ברית המועצות נאסר לסחור בהם, בחשבו שלא ייערך חיפוש בביתו של הרב זילבר. כאשר באופן אקראי נערך חיפוש בביתו, נמצאו האיגרות האסורות. הרב זילבר, שסירב להפליל את הידיד, תלה את האשם בעצמו, ונשפט לשנתיים מאסר במחנה עבודה. בשנת 1960, בעקבות הביקורת שהושמעה נגד אורח חייו הדתי מעל גבי העיתונות הסובייטית, ובגלל החשש מהפקעת האחריות על ילדיו, עבר להתגורר בעיר טשקנט. בשבט ה'תשל"ב עלה לישראל והשתכן בשכונת סנהדריה מורחבת בירושלים. עבד כמורה למתמטיקה בישיבה התיכונית והמקצועית קריית נוער. יסד את ישיבת "שבי גולה" ואת ארגון "תולדות ישורון" לעולים מרוסיה.
נפטר בערב תשעה באב תשס"ד ונקבר בליל הצום.
פעילותו הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בברית המועצות מסר שיעורי תורה והיה בעל קורא. גם בישראל העביר שיעורי תורה לדוברי רוסית בישיבות לבעלי תשובה, כמו ישיבת "דבר ירושלים", ישיבת "שבות עמי". עסק בקירוב עולים לחיק היהדות במסגרת חוגי בית בישראל, באירופה ובארצות הברית. בעלי תשובה רבים יוצאי ברית המועצות רואים עצמם כתלמידיו. היה פעיל בעריכת בריתות וחופות ליוצאי ברית המועצות ופעל למען סידור גיטין עבור נשים מסורבות גט.
בשנת ה'תשמ"ט, כשהשלטון הקומוניסטי בברית המועצות החל להתרופף, נשלח ביוזמתו של הרב משה סולובייצ'יק מציריך למוסקבה, יחד עם הרב אלכסנדר אייזנשטט לבדיקת אפשרות להקמת הישיבה במקום. לאחר שהוקמה הישיבה, היום ישיבת "תורת חיים", נהג להגיע אליה פעמיים בשנה - בפסח ובסוכות - ולמסור בה שיעורים, שמשכו אליהם ציבור יהודי מעבר לתלמידי הישיבה.
בשנת תש"ס הקים עם תלמידיו את ארגון "תולדות ישורון" העוסק בהקמת קהילות דתיות של עולים מרוסיה ובקירוב יוצאי ברית המועצות לתורת ישראל.
הגותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כצעיר יהודי שומר מצוות בסביבה אתאיסטית, שאף לבסס את אמונתו על היגיון וגישה מדעית. בעודו בברית המועצות חיבר ספר המראה כיצד התגשמו נבואות הנביאים לאורך ההיסטוריה. לרעיון זה הוא התעורר בעקבות קריאת מאמרו של א. רקובסקי "דבר אלוקינו קיים לעולם", בכתב העת האסיף בשנת 1887, כפי שצוין בהקדמה לספר. בהגיעו לישראל הוא שחזר את הספר מהזיכרון והרחיבו. הספר יצא לאור בהוצאת "שמי"ר" ב-תשד"מ בשם "Пламя не спалит тебя" - "ולהבה לא תבער בך". מאז יצא הספר במהדורות נוספות ותורגם לעברית (ה'תשס"ב - 2002).
בעקבות הרקע המתמטי שלו עסק בסוגיית "ספירת אותיותיה של התורה", והציע פתרונות לקשיים בסוגיה זו[1]. ב-1994 פרסם ספר ברוסית על בראשית ושמות בשם "שיחות על התורה" ("Беседы о Торе") ובסופו הקדיש כמה מאמרים לפלאי הבריאה. ב-2000 יצא גם החלק השני של הספר, על ויקרא, במדבר ודברים.
הוא ראה ביציאתו מברית המועצות ועלייתו למדינת העם היהודי וכן בהקמת ישיבת תורת חיים במוסקבה אחרי נפילת מסך הברזל, את ניצחון אמונתו בתורה. תחושת הסיפוק וההודיה להקב"ה התבטאה ברוב שיחותיו ושיעוריו.
בסוף חייו, רואיין על ידי כרמלה רייז במשך שנה. ראיונות אלה, שבהם גולל את מסכת חייו, היוו בסיס לספר ביוגרפי שיצא לאור ב-2004 בשם "Чтобы ты остался евреем" - (בתרגום מרוסית "להישאר יהודי") בהוצאת פלדהיים. הספר יצא באותה הוצאה גם בתרגום לעברית ולאנגלית.
משפחתו ותלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרב זילבר ולאשתו נולדו שלוש בנות ובן. בנו, הרב בן-ציון חיים זילבר יו"ר ארגון תולדות ישורון, נשוי לבתו של הרב ברוך רוזנברג, מראשי ישיבת סלובודקה בבני ברק. בתו מלכה הייתה נשואה ליוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.
בין תלמידיו הבולטים:
- הרב מיכאל חן, ראש ישיבת "שבי גולה" בירושלים
- הרב יעקב אוסטרוסקי, ראש ישיבת "שבי גולה"
- הרב יגאל פולישצ'וק, מנהל מחלקת דוברי רוסית בישיבת הר"ן בירושלים
- צבי ווסרמן, סופר ומתרגם לרוסית
- הרב ישראל אלטשולר, ראש "מכון היכל ישראל"
- אברהם כהן, מנכ"ל ארגון "תולדות ישורון"
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "ולהבה לא תבער בך" על קיום הנבואות. רוסית תשד"מ, עברית תשס"ב.
- "שיחות על התורה" תש"ס (רוסית)
- "להשאר יהודי", תשס"ד-תשס"ז (רוסית, עברית, אנגלית)
עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
צאצא למשפחת דון יחיא החב"דית.
היה בטשקנט עם אנ"ש, ילדיו למדו אצל החסידים.
היה אצל הרבי ביחידות.
בשעת המחלוקת עם הבני ברקי הלך אליו ואמר לו "אני מכיר את ליובאוויטש מרוסיה והם יהודים יר"ש"[2].
היה תוכנית להעבירו לכפ"ח, בסוף לא יצא לפועל. בקשר לזה אמר הרבי למישהו ביחידות הצלחתם לפעול כ"כ הרבה ברוסיה ומתנגד אחד לא יכולתם להפוך לחסיד.
היה מוסר שיעורי תניא בשמי"ר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ביוגרפיה מפורטת אתר "תולדות ישורון".
- כתבות של הרב זילבר אתר "תולדות ישורון".
- "להישאר יהודי" אוטוביוגרפיה (רוסית, עברית, אנגלית).
- להישאר יהודי, בחברת חסידי חב"ד מאת שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח
הערות שוליים
- ↑ "מוריה" (שנה כ"ב, גיליון א-ב (רנג-רנד), אלול התשנ"ח)
- ↑ מעדות ר' אבא דוד גורביץ.