ימים נוראים: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 33: | שורה 33: | ||
*[[הושענא רבה]] - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות. | *[[הושענא רבה]] - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות. | ||
=== | ===ראש השנה ויום הכיפורים=== | ||
המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל ה[[מהרי"ל]]{{הערה| הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"}}, ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: {{ | המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל ה[[מהרי"ל]]{{הערה| הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"}}, ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: {{ציטוטון|בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...}}, ומאידך הוא כותב {{ציטוטון|אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה}}. | ||
===הימים הנוראים בליובאוויטש=== | ===הימים הנוראים בליובאוויטש=== | ||
גרסה מ־00:57, 7 באוגוסט 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
המושג ימים נוראים - הינו מבטא את ימי הדין, ראש השנה[1] ויום הכפורים [2]. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, ובו נכתבים כל בני ישראל בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה.
חכמינו זכרונם לברכה חיברו תפלות מיוחדות לימים הנוראים, והם מקובצים בסידור מיוחד הנקרא בשם "מחזור".
משמעות המושג
- במשמעות המצומצמת ביותר: ראש השנה ויום הכיפורים.
- במשמעות רחבה יותר: עשרת ימי תשובה (עשרת הימים מא' בתשרי עד י' בתשרי).
- במשמעות הרחבה ביותר: כל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.
התקופות הללו מתאפיינות בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.
מקור המילה
המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לה': "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ"[3],"ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד"[4].
יש החולקים על זמן הימים הנוראים. למשל, כותב אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו[5]: "ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ..." ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת,במקום אחר[6] כותב אדמו"ר הזקן: "לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים..." ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה[7].
במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:
- ימי הסליחות שלפני ראש השנה.
- עשרת ימי תשובה המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה.
- "שבת שובה" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע, [8] מתחילה בפסוק:
"שובה ישראל עד ה' אלוקיך"
. נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
- הושענא רבה - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.
ראש השנה ויום הכיפורים
המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל[9], ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...", ומאידך הוא כותב "אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".
הימים הנוראים בליובאוויטש
במענה של הרבי ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי:
לפלא גדול שלא נשמע ממנו דבר ולפלא עוד יותר גדול שבכל חודש תשרי לא ראו אותו פה, ו[ש]עד כמה שלא יהי[ה] מושקע בענין של פרנסה צריך לדעת ולא לשכוח שפרנסה נקבע בזמני ר[אש]ה[שנה] ויו[ם] הכפ[ורים] (הימים הנוראים) למעלה, ופרנסת איש יהודי בגשמיות תלוי בפרנסה ברוחניות. וכאשר באים בין חסידים פרישט מען זיך אָפ [=מתרעננים בחיוּת]