מנין כריתת הברית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==רקע==
==רקע==
האירוע התרחש בשנת [[תרפ"ד]]. הימים היו ימי אימה ופחד, ה[[גפא"ו]] וה[[יבסקציה]] כבר סימנו את [[אדמו"ר הריי"צ]] כמטרה והצרו את צעדיו עד אשר כעבור כמה חדשים אכן נאלץ לעזוב את [[רוסטוב]] ולעקור ל[[לנינגרד]]. עם זאת בהתקרב [[י"ט כסלו]] הגיעו אורחים רבים ונכבדים ונערכה [[התוועדות]] רבתית בנוכחות הרבי, כפי שמתאר בזיכרונותיו הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]{{הערה|הובאו ב׳תולדות חב״ד ברוסיא הסובייטית עמ׳ נה}}:  
האירוע התרחש בשנת [[תרפ"ד]]. הימים היו ימי אימה ופחד, ה[[ג.פ.או]] וה[[יבסקציה]] כבר סימנו את [[אדמו"ר הריי"צ]] כמטרה והצרו את צעדיו עד אשר כעבור כמה חדשים אכן נאלץ לעזוב את [[רוסטוב]] ולעקור ל[[לנינגרד]]. עם זאת בהתקרב [[י"ט כסלו]] הגיעו אורחים רבים ונכבדים ונערכה [[התוועדות]] רבתית בנוכחות הרבי, כפי שמתאר בזיכרונותיו הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]{{הערה|הובאו ב׳תולדות חב״ד ברוסיא הסובייטית עמ׳ נה}}:  


"החגיגה של י״ט כסלו הייתה על צד היותר טוב, והיו גילויים נעלים מאדמו״ר נ״ע, ואדמו״ר דיבר
"החגיגה של י״ט כסלו הייתה על צד היותר טוב, והיו גילויים נעלים מאדמו״ר נ״ע, ואדמו״ר דיבר

גרסה מ־07:25, 2 באוגוסט 2020

מניין כריתת הברית הוא מעמד בו קרא אדמו"ר הריי"צ לתשעה חסידים מלבדו, בו נשבעו במניין וכרתו ברית למסור את נפשם עד טיפת הדם האחרונה על החזקת היהדות ב רוסיה.

רקע

האירוע התרחש בשנת תרפ"ד. הימים היו ימי אימה ופחד, הג.פ.או והיבסקציה כבר סימנו את אדמו"ר הריי"צ כמטרה והצרו את צעדיו עד אשר כעבור כמה חדשים אכן נאלץ לעזוב את רוסטוב ולעקור ללנינגרד. עם זאת בהתקרב י"ט כסלו הגיעו אורחים רבים ונכבדים ונערכה התוועדות רבתית בנוכחות הרבי, כפי שמתאר בזיכרונותיו הרב מיכאל יהודה אריה לייב כהן[1]:

"החגיגה של י״ט כסלו הייתה על צד היותר טוב, והיו גילויים נעלים מאדמו״ר נ״ע, ואדמו״ר דיבר אז הרבה. ואמר אז: "איך וויל מאכן שמשים. ושמש הוא שילך בכל העיר שנמצא, ויסדר שיהיו קביעות ללימוד בבית המדרש ושיהיה מקוואות; יאסוף נערים וישכור מלמד עבורם וכו'". וכמה מהחסידים נענו ואמרו: "רבי, איך וויל זיין א שמש..." ומי שקיבל על עצמו את השמשות - אמר לו אדמו"ר "איך מאך מיט אייך א כריתת ברית"; ונתן לו כוס משקה וברכו בהצלחה במעשיו.

בהמשך לכך, במהלך חורף תרפ"ד ביקר הרבי במוסקבה שם קרא לאסיפה מיוחדת עם עוזריו שהיו מוכנים לעבוד במסירת נפש עד טיפת דם האחרונה. שם קיבלה אותה כריתת ברית תוקף מיוחד במינו[2].

וכך סיפר אדמו"ר הריי"צ בעצמו בהתוועדות י"ג תמוז תרצ"ב שהתקיימה בדרוזדניק שבפולין:

"בחרתי שמונה [ובמקום אחר: תשעה] נערים תמימים, אנשים עם מוח ולב בריאים ועם ידיים ורגליים. הזמנתי אותם למוסקווה לאסיפה ונשבענו שבועה כי יהיה מה שיהיה, יהיו מוכן ומזומן ללכת עד טיפת הדם האחרונה...".

ושוב, בשנת תש"ב בארצות הברית מספר הרבי:

"...התאספו במוסקווה תשעה תמימים תלמידי תומכי תמימים ואני הייתי העשירי וכולנו נשבענו למסור את הנפש על תורה עד טיפת הדם האחרונה.

"באותו מעמד חילקנו את העבודה במדינה לכל אחד לחוד והיתה לכך השפעה גדולה על המדינה ונוסדו מאות תלמודי תורה וחדרים...".

בחלק מהמקורות מובא שהאירוע התרחש שנתיים קודם לכן, בשנת תרפ"ב.

מנין כריתת הברית
כ"ק אדמו"ר הריי"צ | משה אקסלרוד | ירחמיאל בנימינסון | סימון יעקבשווילי | יצחק יעקב מינקוביץ' | יעקב זכריה מסקליק | אלחנן דב מרוזוב | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הובאו ב׳תולדות חב״ד ברוסיא הסובייטית עמ׳ נה
  2. ספר השיחות תר"פ – תרפ"ז עמ' 55 ובמקומות שנסמנו בהערות שם