התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===חב"ד קאפוסט=== | ===חב"ד קאפוסט=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]}} | ||
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]] | |||
מייסד החצר הוא [[המהרי"ל|המרי"ל מקאפוסט]], בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. החצר הוקמה בעקבות הוויכוח מי ירש את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בנשיאות [[חב"ד]], בנו השני של הצ"צ, [[המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך הרבה מחסידי חב"ד חפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לערייה קאפוסט, ושם החל לנהוג באדמו"ריות. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בגלל שהמרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. | מייסד החצר הוא [[המהרי"ל|המרי"ל מקאפוסט]], בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. החצר הוקמה בעקבות הוויכוח מי ירש את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בנשיאות [[חב"ד]], בנו השני של הצ"צ, [[המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך הרבה מחסידי חב"ד חפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לערייה קאפוסט, ושם החל לנהוג באדמו"ריות. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בגלל שהמרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. | ||
גרסה מ־19:13, 24 ביולי 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
גודל דף זה – 0 בתים
הפיצול בחב"ד הוא כינוי לפיצול שאירע בין ארבעה מבניו של אדמו"ר הצמח צדק לאחר הסתלקותו בשנת תרכ"ו. הפיצול הביא לפיצולים ולהקמת חצרות חדשים בחסידות חב"ד, ביניהם: חב"ד קאפוסט, חב"ד ניעז'ין, חב"ד ליאדי, וממשיכתה של שושלת חב"ד חב"ד ליובאוויטש. מקימי החצרות השונים היו ארבעת בניו של הצמח צדק, שהם המהרי"ל מקאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן, רבי ישראל נח שניארסאהן, וממשיך דרכו של הצמח צדק האדמו"ר המהר"ש.
רקע לפיצול
הפיצול
חצרות חב"ד שקמו בעקבות הפיצול
בעבקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צצואות מצד חסידים, ארבעת בניו של אדמו"ר הצמח צדק נהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת.
ארבעת חצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:
חב"ד קאפוסט
| ערך מורחב – חסידות חב"ד קאפוסט |
מייסד החצר הוא המרי"ל מקאפוסט, בנו השני של אדמו"ר הצמח צדק. החצר הוקמה בעקבות הוויכוח מי ירש את אדמו"ר הצמח צדק בנשיאות חב"ד, בנו השני של הצ"צ, המהרי"ל אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך הרבה מחסידי חב"ד חפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לערייה קאפוסט, ושם החל לנהוג באדמו"ריות. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, אדמו"ר המהר"ש ש"הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בגלל שהמרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית חסידי חב"ד, והחצר החסידית חב"ד קאפוסט הייתה החצר הגדולה ביותר בחסידות חב"ד.
כנשפטר המהרי"ל מילא את מקומו בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי שלום דובער שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה רציצא, ורבי שמריהו נח שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה בוברויסק.
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין כולל חב"ד כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים עלך הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את כולל חב"ד המיוחד. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור בעקבות שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת תרכ"ו עד שנת תרפ"ג, ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים שלה החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ.
חב"ד ליאדי
|
| ערך מורחב – חסידות חב"ד ליאדי |
מייסד החצר היה רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן.
כאשר נסע לעיירה ליאדי בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי חיים שניאור זלמן הסכים לכך והחל לנהוד שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר "ודור רביעי ישובו הנה"[1].
חב"ד ניעז'ין
מייסד החצר היה רבי ישראל נח שניארסאהן.
חב"ד ליובאוויטש
|
| ערך מורחב – חב"ד ליובאוויטש |
ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין. חב"ד ליובאוויטש היא ממשיכתה של שושלת חב"ד וממשיך דרכו של הצמח צדק היה אדמו"ר המהר"ש. מפאת כך שאדמו"ר המר"ש היה הצעיר מבין בני הצמח צדק חב"ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד.
אדמו"רי חב"ד
- חב"ד ליובאוויטש
- אדמו"ר המהר"ש - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד.
- אדמו"ר הרש"ב.
- אדמו"ר הריי"ץ.
- כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
- חב"ד קאפוסט
- מייסד החצר המהרי"ל מקאפוסט.
- רבי שלמה זלמן שניארסהן.
- רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה) כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי שמריהו נח שניאורסון.
- רבי שמריהו נח שניאורסאהן מ(בוברויסק) כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי שלום דובער שניאורסון.
- חב"ד ליאדי
- מייסד החצר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון.
- רבי יצחק דובער שניאורסון, בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר רבי לוי יצחק מסירטשין.
- רבי לוי יצחק מסירטשין, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לתנו רבי יצחק דובער שניאורסון.
- חב"ד ניעז'ין
- מייסד החצר רבי ישראל נח שניאורסון, היה האדמו"ר הראשון והאחרון לחסידי חב"ד ניעז'ין.