שמואל וינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה")
 
(12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''וינר''' הינו שמו של האספן והביבליוגרף ר' שמואל וינר. רכישת ספריתו בשנת [[תרפ"ה]] מהווה היסוד ליסוד "[[ספריית ליובאוויטש]]" על ידי [[הרבי הריי"צ]]. הלה רצה לעזוב את רוסיה, אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו. הוא החליט איפוא לפנות אל כ"ק אדמו"ר מוהריינ"ע והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד.  
ר' '''שמואל וינר''' היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת [[תרפ"ה]] מהווה היסוד ליסוד "[[ספריית ליובאוויטש]]" על ידי [[הרבי הריי"צ]]. הלה רצה לעזוב את [[רוסיה]], אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו. הוא החליט איפוא לפנות אל אדמו"ר הריי"צ והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד.  


כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע שניתנה למשמרת במחסנים ב[[מוסקבה]] - הולאמה על-ידי השלטונות, ובחודש [[חשון]]-[[כסלו]] תרפ"ה נרכשה הספרייה.  
[[אדמו"ר מוהריי"צ]] נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אוסף שניאורסון]], שניתנה למשמרת במחסנים ב[[מוסקבה]] - הולאמה על-ידי השלטונות, ובחודש [[חשון]]-[[כסלו]] [[תרפ"ה]] נרכשה הספרייה.  


ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפלה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות ב[[אידיש]], וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות.  
ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפילה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות ב[[אידיש]], וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות.  


[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|וינר שמואל]]

גרסה אחרונה מ־06:24, 22 ביולי 2020

ר' שמואל וינר היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת תרפ"ה מהווה היסוד ליסוד "ספריית ליובאוויטש" על ידי הרבי הריי"צ. הלה רצה לעזוב את רוסיה, אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו. הוא החליט איפוא לפנות אל אדמו"ר הריי"צ והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד.

אדמו"ר מוהריי"צ נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של אדמו"ר הרש"ב, אוסף שניאורסון, שניתנה למשמרת במחסנים במוסקבה - הולאמה על-ידי השלטונות, ובחודש חשון-כסלו תרפ"ה נרכשה הספרייה.

ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפילה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות באידיש, וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות.