תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
כשנפתח ה[[תלמוד תורה]], למדו בו שלשה תלמידים בלבד {{הערה|1=חסידים רבים שגרו באותן שנים באמריקה, הושפעו מהתרבות הכללית, וחששו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש מבלי 'להכין אותם לחיים' ולתת בידיהם את האפשרות לרכוש מקצוע.}}, כאשר המלמד הראשון היה הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]. כמה שנים לאחר פתיחת המוסד נכנס הרהח ר' מענדל מאראזאוו לתפקיד המנהל. משהתרבו התלמידים מסיימי כיתה ח' באהלי תורה, החל המוסד בדחיפת הרהח ר' מענדל מאראזאוו לפעול לפתיחת ישיבה קטנה, שנפתחה לראשונה לקראת שנת הלימודים [[תשכ"ד]]. | כשנפתח ה[[תלמוד תורה]], למדו בו שלשה תלמידים בלבד {{הערה|1=חסידים רבים שגרו באותן שנים באמריקה, הושפעו מהתרבות הכללית, וחששו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש מבלי 'להכין אותם לחיים' ולתת בידיהם את האפשרות לרכוש מקצוע.}}, כאשר המלמד הראשון היה הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]. כמה שנים לאחר פתיחת המוסד נכנס הרהח ר' מענדל מאראזאוו לתפקיד המנהל. משהתרבו התלמידים מסיימי כיתה ח' באהלי תורה, החל המוסד בדחיפת הרהח ר' מענדל מאראזאוו לפעול לפתיחת ישיבה קטנה, שנפתחה לראשונה לקראת שנת הלימודים [[תשכ"ד]]. | ||
אך במהלך השנים ביקוש המוסד גבר והלך, עד שנוצר צורך לקנות מבנה קבע לתלמוד תורה. ברבות השנים תפס אהלי תורה את מרכזיותו על חשבון [[ליובאוויטשער ישיבה]], ונהפך להיות התלמוד תורה | אך במהלך השנים ביקוש המוסד גבר והלך, עד שנוצר צורך לקנות מבנה קבע לתלמוד תורה. ברבות השנים תפס אהלי תורה את מרכזיותו על חשבון [[ליובאוויטשער ישיבה]], ונהפך להיות התלמוד תורה המרכזי ש[[קראון הייטס]] לאור ברכותיו והדרכותיו הצמודות של [[הרבי]]. | ||
]] | ]] | ||
בשנת [[תשל"ג]] נפתח ב[[כפר חב"ד]] מוסד חינוכי בעל שם זהה, הנקרא [[אהלי תורה כפר חב"ד]]. את המוסד החינוכי בכפר ייסד המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] והוא נקרא על שמו של המוסד אהלי תורה בקראון הייטס. | בשנת [[תשל"ג]] נפתח ב[[כפר חב"ד]] מוסד חינוכי בעל שם זהה, הנקרא [[אהלי תורה כפר חב"ד]]. את המוסד החינוכי בכפר ייסד המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] והוא נקרא על שמו של המוסד אהלי תורה בקראון הייטס. | ||
גרסה מ־20:52, 2 ביולי 2020
| אהלי תורה אהלי מנחם קראון הייטס | |
|---|---|
 סמל המוסד | |
| אפיון | מוסדות חינוך על טהרת הקודש |
| תאריך יסוד | תשט"ו |
| מיקום | קראון הייטס |
| מייסד | מיכאל טייטלבוים |
| מנהל גשמי | יוסף רוזנפלד |
| מספר תלמידים | 1,000 |
אהלי תורה הוא מוסד חינוך על טהרת הקודש הממוקם בשכונת קראון הייטס. התלמוד תורה נוסד בעקבות הוראתו הישירה של הרבי על הקמת מוסד חינוכי על טהרת הקודש.
היסטוריה
בשמחת תורה תשט"ו דיבר הרבי על כך שמוסדות החינוך יהיו על טהרת הקודש וללא לימודי חול. בעקבות כך כמה קבוצת הורים במטרה להקים מוסד חינוכי בשכונה שיהיה ללא לימודי חול.
כשנפתח התלמוד תורה, למדו בו שלשה תלמידים בלבד [1], כאשר המלמד הראשון היה הרב אליהו חיים רויטבלט. כמה שנים לאחר פתיחת המוסד נכנס הרהח ר' מענדל מאראזאוו לתפקיד המנהל. משהתרבו התלמידים מסיימי כיתה ח' באהלי תורה, החל המוסד בדחיפת הרהח ר' מענדל מאראזאוו לפעול לפתיחת ישיבה קטנה, שנפתחה לראשונה לקראת שנת הלימודים תשכ"ד.
אך במהלך השנים ביקוש המוסד גבר והלך, עד שנוצר צורך לקנות מבנה קבע לתלמוד תורה. ברבות השנים תפס אהלי תורה את מרכזיותו על חשבון ליובאוויטשער ישיבה, ונהפך להיות התלמוד תורה המרכזי שקראון הייטס לאור ברכותיו והדרכותיו הצמודות של הרבי. ]] בשנת תשל"ג נפתח בכפר חב"ד מוסד חינוכי בעל שם זהה, הנקרא אהלי תורה כפר חב"ד. את המוסד החינוכי בכפר ייסד המשפיע ר' מנחם מענדל פוטרפס והוא נקרא על שמו של המוסד אהלי תורה בקראון הייטס.
כיום לתלמוד תורה מבנה מפאר שבו אולם אירועים ענק שבו עורכים חלק גדול מאנ"ש בקראון הייטס את שמחותיהם, חדר אוכל גדול המשמש את ילדי התלמוד תורה לארוחות צהריים וערב, כיתוב מרווחות, חצר גדולה, מגרש כדורגל גדול תרומת הנדיב פופק, ועוד. מבנה התלמוד תורה מתפרס לגובה של 4 קומות והוא מרהיב ביופיו.
אודות
בתלמוד תורה לומדים כיום כ800 תלמידים והוא התלמוד תורה הגדול ביותר בחב"ד.
תוכן הלימודים בתלמוד תורה הוא אך ורק לימודי קודש והוא המוסד על טהרת הקודש הראשון שנפתח בשכונת קראון הייטס. מבנה התלמוד תורה צמוד לישיבה.
כל שנה יש תצלום מחזור של כל שכוות הגיל בכל מוסדות אהלי תורה, הכולל את התמימים בישיבות, התלמידים בתלמוד תורה והילדים בגנים. במוסדות אהלי תורה יש למעלה מ3,000 תלמידים והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
לצד אהלי תורה פועלים בשכונה מספר מוסדות חינוך נוספים, בהם הליובאוויטשער ישיבה ובית הספר אור מנחם.
צוות המוסד
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ חסידים רבים שגרו באותן שנים באמריקה, הושפעו מהתרבות הכללית, וחששו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש מבלי 'להכין אותם לחיים' ולתת בידיהם את האפשרות לרכוש מקצוע.