חיים ששון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"ח]] ולאחר סיום מסלול לימודיו בתיכון יהוד-סביון, התגייס ל[[צה"ל]] שרת כמפקד פלוגת טנקים בשריון בסיני וברמת הגולן, ולאחר השחרור יצא לטיול באירופה וסקנדינביה, בפינלנד הוכיח לכת נוצרית לותרנית שהנצרות היא שקר והחל [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]], תחילה התקרב למכון מאיר שליד ישיבת מרכז הרב, לאחר מכן עבר ל[[חסידות]] [[ברסלב]], במשך הזמן התוודע ל[[תורת חב"ד]] ונהפך ל[[חסיד]] [[חב"ד]].
נולד בשנת [[תשי"ח]] ולאחר סיום מסלול לימודיו בתיכון יהוד-סביון, התגייס ל[[צה"ל]] שרת כמפקד פלוגת טנקים בשריון בסיני וברמת הגולן, ולאחר השחרור יצא לטיול באירופה וסקנדינביה, בפינלנד הוכיח לכת נוצרית לותרנית שהנצרות היא שקר, חזר ארצה והחל [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]], תחילה התקרב למכון מאיר שליד ישיבת מרכז הרב, במשך הזמן התוודע ל[[תורת חב"ד]] ונהפך ל[[חסיד]] [[חב"ד]].


לאחר נישואיו עם רעייתו פנינה, קבע את מגוריו ב[[מצפה יריחו]], ומשם עבר לנהל את הסמינרים של גשר בצפת, במהלך האינתיפאדה הראשונה עבר לגור ב[[קרית ארבע]], והיה מפקד פלוגת הגמ"ר [[חברון]] בשירות המילואים, ואחר כך עבר לעיר [[ביתר עלית]]. מורו הרוחני היה [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]], והרב ברוך שפירא{{הערה|סרטון ביוטיוב בשם: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא זצ"ל}}. למד בכולל של הרב [[מאיר מאזוז]] בירושלים, וכן אצל הרב ה[[קבלה|מקובל]] רבי מרדכי עטיה, בכולל של הרב דב ליאור בישיבת ניר קרית ארבע ועוד.
לאחר נישואיו עם רעייתו פנינה, קבע את מגוריו ב[[מצפה יריחו]], ומשם עבר לנהל את הסמינרים של ארגון גשר בצפת, ולאחר מכן התחיל למסור הרצאות במסגרת "עמיעד", וכן חיזק אלפי בני נוער בכל רחבי הארץ מטעם ארגון "במעלה". במהלך האינתיפאדה הראשונה עבר לגור ב[[קרית ארבע]], והיה מפקד פלוגת הגמ"ר [[חברון]] בשירות המילואים, ואחר כך עבר לעיר [[ביתר עלית]]. מורו הרוחני היה [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]], והרב ברוך שפירא{{הערה|סרטון ביוטיוב בשם: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא זצ"ל}}. למד בכולל לרבנות של הרב [[מאיר מאזוז]] בירושלים, וכן אצל הרב ה[[קבלה|מקובל]] רבי מרדכי עטיה, בכולל של הרב דב ליאור בישיבת ניר קרית ארבע, וכן בכולל רבנות של הרב שלמה ריסקין באפרת.


שימש כמרצה ושדרן קבוע במספר ערוצי הקודש (תחנות הרדיו: רדיו 10, ערוץ 2000, קול הנשמה, והדיבור החם של הדרום) תחת שם הבמה "חזקיה בן מנחם", תכניותיו הידועות ברמתן המקצועית הגבוהה צברו מאזינים רבים מכל גוני הקשת, ויצרו תהודה רבה בין שומרי התורה ומצוות בארץ הקודש וגם בארה"ב.
שימש כמרצה ושדרן קבוע במספר ערוצי הקודש (תחנות הרדיו: רדיו 10, ערוץ 2000, קול הנשמה, והדיבור החם של הדרום) תחת שם הבמה "חזקיה בן מנחם", תכניותיו הידועות ברמתן המקצועית הגבוהה צברו מאזינים רבים מכל גוני הקשת, ויצרו תהודה רבה בין שומרי התורה ומצוות בארץ הקודש וגם בארה"ב.

גרסה מ־14:49, 24 במאי 2020

הרב חיים ששון

הרב חיים ששון הינו מרצה ברחבי העולם בנושאי גאולה ומשיח, שדרן רדיו בעבר, ועורך ומו"ל של עשרות ספרים בעניני גאולה ומשיח.

תולדות חיים

נולד בשנת תשי"ח ולאחר סיום מסלול לימודיו בתיכון יהוד-סביון, התגייס לצה"ל שרת כמפקד פלוגת טנקים בשריון בסיני וברמת הגולן, ולאחר השחרור יצא לטיול באירופה וסקנדינביה, בפינלנד הוכיח לכת נוצרית לותרנית שהנצרות היא שקר, חזר ארצה והחל לחזור בתשובה, תחילה התקרב למכון מאיר שליד ישיבת מרכז הרב, במשך הזמן התוודע לתורת חב"ד ונהפך לחסיד חב"ד.

לאחר נישואיו עם רעייתו פנינה, קבע את מגוריו במצפה יריחו, ומשם עבר לנהל את הסמינרים של ארגון גשר בצפת, ולאחר מכן התחיל למסור הרצאות במסגרת "עמיעד", וכן חיזק אלפי בני נוער בכל רחבי הארץ מטעם ארגון "במעלה". במהלך האינתיפאדה הראשונה עבר לגור בקרית ארבע, והיה מפקד פלוגת הגמ"ר חברון בשירות המילואים, ואחר כך עבר לעיר ביתר עלית. מורו הרוחני היה הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, והרב ברוך שפירא[1]. למד בכולל לרבנות של הרב מאיר מאזוז בירושלים, וכן אצל הרב המקובל רבי מרדכי עטיה, בכולל של הרב דב ליאור בישיבת ניר קרית ארבע, וכן בכולל רבנות של הרב שלמה ריסקין באפרת.

שימש כמרצה ושדרן קבוע במספר ערוצי הקודש (תחנות הרדיו: רדיו 10, ערוץ 2000, קול הנשמה, והדיבור החם של הדרום) תחת שם הבמה "חזקיה בן מנחם", תכניותיו הידועות ברמתן המקצועית הגבוהה צברו מאזינים רבים מכל גוני הקשת, ויצרו תהודה רבה בין שומרי התורה ומצוות בארץ הקודש וגם בארה"ב.

ספריו

כריכת הספר 'הוה גביר'
  • עתה ידעתי - מובאות, רמזים וגמטריות מהתורה שבכתב, נביאים וכתובים, דברי חז"ל ושיחותיו של הרבי, בנושא התגלות מציאותו של מלך המשיח. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת תשנ"ח, במהדורת כיס בשנת תש"ס - לרגל חמישים שנה לנשיאות הרבי - ופרקים ממנו יצאו בחוברות קטנות בין השנים תשס"ג - תשס"ז.
  • "וקם שבט מישראל" - 'קיצור' של הספר "עתה ידעתי" (358 עמודים בגימטריא משיח). הספר עוסק בעיקר על ההוכחות ההלכתיות על גואל ישראל.
  • עד מתי - ליקוט משיחותיו שלרבי, בין השנים תשמ"ב-תשנ"ב, בהם הוא מעורר על תביעת הגאולה וביאת מלך המשיח. הליקוט מתמקד בנושא החשיבות ואופן בקשת, דרישת ותביעת הגאולה. הספר כולל ליקוט ממאה ושלוש עשרה שיחות קודש.
  • ויקרב משיחה - ליקוט מתורת הרבי בנושא עצות והוראות לקירוב והבאת הגאולה. יצא לאור על ידי מכון באופן המתקבל, בחסות חברת שפע ימים.
  • ברכה והצלחה - עצות הרבי מליובאוויטש לברכה והצלחה בכל תחומי החיים.
  • הוה גביר - הדרך לחיים של עשירות - ליקוט מתורת הרבי בנושא עשירות. נכתב לאור שיחת הרבי[2]. שכל יהודי הוא עשיר בעצם וצריך להשתדל להיות עשיר הן ברוחניות והן בגשמיות. לספר שני שני חלקים: חלק א' - "תורת העושר והעשירות" - שיחות ואגרות בנושא העשירות ושיחות הרבי לגבירים ביחידות כללית של קרן לפיתוח מחנה ישראל. חלק ב' - "אוצר סגולות" - מלוקטים מתוך אגרות קודש של הרבי. יצא לאור לקראת כינוס השלוחים העולמי בשנת תש"ע.
  • זוהר הגאולה - ליקוט קטעים בעניני גאולה ומשיח מתוך ספר הזוהר, עם פירוש 'מתוק מדבש'. יצא לאור בשנת תשע"ג.
  • אור הגאולה - לקט מיוחד אודות גאולת ישראל מלוקט מהספר אור החיים הק' על התורה. יצא לאור בשנת תשע"ו במהדורה מחודשת ומורחבת.
  • אורות אור החיים - ליקוט עניני הגאולה מתורתו של "אור החיים" הקדוש, ובו גם פרקי "אור החכמה", "אור התורה", "אור התשובה" ו"אור הגאולה". יצא לאור בשנת תשע"ח.
  • אור הרשב"י - אוצר ליקוטי כחו דרשב"י, שבחין דרשב"י והילולא דרשב"י מתורת רבותינו נשיאנו. יצא לאור בשנת תשע"ט.

משפחתו

  • בנו, ר' בנציון ששון - אחראי מחלקת מדיה וקשרי חוץ במשרד המרכז לעניני חינוך, קראון הייטס
  • בנו, הרב ינון ששון - משלוחי הרבי ומשגיח בישיבת תות"ל בראשון לציון.
  • בנו, ר' שמואל ששון - שליח הרבי לישוב תלם בואכה חברון, ור"מ בישיבה קטנה תורת אמת.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. סרטון ביוטיוב בשם: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא זצ"ל
  2. פרשת תרומה תשנ"ב.