אמונת חכמים: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם. | '''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם. | ||
== | ==בתורת רבותינו נשיאינו== | ||
[[הבעל שם טוב]] מסביר | ===מציאותה=== | ||
[[הבעל שם טוב]] מסביר שראשית האמונת חכמים אינה תלויה ב[[עבודת האדם]] אלא בשורש נשמתו{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, קנד.}}. | |||
[[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות' <ref>ע' כ"ח</ref> מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו. | |||
[[הרבי הריי"צ]] <ref>אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ</ref> מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מ[[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפלתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".''' | |||
===הבאתה לפועל=== | |||
במכתב נוסף מזכיר הרבי הריי"צ את הסיפור שוב, ומוסיף שבשביל שהאמונה תפעל אין מספיקה אמירה בלבד או אמונה בלב, אלא צריך לבא בפועל, לפי היכולת ב[[קביעות עתים לתורה]], בזהירות ב[[שמירת שבת]], ב[[טהרת המשפחה]], ב[[חינוך הבנים והבנות]], ובדומה לזה. | |||
בדומה לכך מציין [[הרבי]] <ref>[[אגרות קודש]] כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.</ref> שסדר של אמנות צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר ל[[חסידי פולין]]. במקום נוסף מציין הרבי<ref>שיחת יום ב' פ' [[וישב]], [[י"ט כסלו]], ה'[[תשי"ט]] אות כ"ג</ref>, שדרך כזו מועילה ל[[נפש האלוקית]] בלבד. | |||
===אצל בני תימן ופרס=== | |||
הרבי מציין<ref>[[אגרות קודש]] כרך ד אגרת א'קפד</ref> את 'אחינו בני תימן ופרס '''וכו' ''' ' כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את [[תורת החסידות]]. | |||
==בדברי החסידים== | |||
מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה: | מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה: | ||
| שורה 12: | שורה 26: | ||
===ר' שמואל=== | ===ר' שמואל=== | ||
בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו. | בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו. | ||
==ראו גם== | |||
*[[נשיא הדור]] | |||
*[[התקשרות]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־07:29, 7 במאי 2020
אמונת חכמים הוא מושג הנזכר בפרקי אבות[1] כא' מן הדברים שהתורה נקנית בהם.
בתורת רבותינו נשיאינו
מציאותה
הבעל שם טוב מסביר שראשית האמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו[2].
אדמו"ר האמצעי בקונטרס 'להבין ענין ההשתטחות' [3] מבאר שכמו שהאמונה בבורא היא מהיות היהודי 'חלק אלוקה ממעל ממש' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.
הרבי הריי"צ [4] מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים ממנחם מענדל מהורודוק כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בודאי יושע, "כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפלתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".
הבאתה לפועל
במכתב נוסף מזכיר הרבי הריי"צ את הסיפור שוב, ומוסיף שבשביל שהאמונה תפעל אין מספיקה אמירה בלבד או אמונה בלב, אלא צריך לבא בפועל, לפי היכולת בקביעות עתים לתורה, בזהירות בשמירת שבת, בטהרת המשפחה, בחינוך הבנים והבנות, ובדומה לזה.
בדומה לכך מציין הרבי [5] שסדר של אמנות צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר לחסידי פולין. במקום נוסף מציין הרבי[6], שדרך כזו מועילה לנפש האלוקית בלבד.
אצל בני תימן ופרס
הרבי מציין[7] את 'אחינו בני תימן ופרס וכו' ' כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את תורת החסידות.
בדברי החסידים
מצינו כמה הגדרות מחסידים למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:
ר' אייזיק מהומיל
ר' אייזיק מהומיל מגדיר את האמונת חכמים (ביחס לאדמו"ר הזקן) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל חכמות אומות העולם השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים[8].
ר' שמואל
בקובץ 'התמים'[9] מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מהשמש אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ פרק ו' משנה ו'.
- ↑ כתר שם טוב, הוספות, קנד.
- ↑ ע' כ"ח
- ↑ אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ
- ↑ אגרות קודש כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.
- ↑ שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט אות כ"ג
- ↑ אגרות קודש כרך ד אגרת א'קפד
- ↑ ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.
- ↑ חוברת ז' עמודים 742-744.