עבודת התפילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:1 (דרייזין).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד מתפלל]] | [[קובץ:1 (דרייזין).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד מתפלל]] | ||
'''עבודת התפילה''' היא מושג [[חב"ד|חב"די]] עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת ב[[תפילה]]. ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערת שוליים|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}. | '''עבודת התפילה''' היא מושג [[חב"ד|חב"די]] עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת ב[[תפילה]]. ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערת שוליים|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}. | ||
מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערת שוליים|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערת שוליים|'עיקר העבודה והיגיעה היא עבודת התפילה. שלכן נקראת בשם 'עבודה' סתם, כי עניין העבודה הוא שינוי הטבע והרגילות וזה נעשה בעיקר על ידי עבודת התפילה'. ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}. | |||
ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד החסידות. | ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד החסידות. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות. | בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות. | ||
נוהגים לנגן [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ה[[התבוננות]] במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל {{הערת שוליים|'נגינה בכלל ובתפילה בפרט, היא מדרכי החסידים.. חב"דניק מנגן בתפילה'. ספר השיחות תש"ב עמוד 134}}. | נוהגים לנגן [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ה[[התבוננות]] במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל {{הערת שוליים|'נגינה בכלל ובתפילה בפרט, היא מדרכי החסידים.. חב"דניק מנגן בתפילה'. ספר השיחות תש"ב עמוד 134.}}. | ||
בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן {{הערת שוליים|'צריכה להיות האריכות בזמן דווקא. ישנם כאלו הסבורים שביכולתם לפעול זאת במיעוט זמן – 'טוב מעט בכוונה'.. אבל למעשה אינו כן. כי אם חסר בזמן, חסר גם בכוונה. אלא צריכים התבוננות הדורשת אריכות בזמן דווקא. והראיה, שאדמו"ר הזקן כותב באגרת הקודש שיאריכו בתפילה 'ערך שעה ומחצה לפחות' ואם היו יכולים לפעול זאת במיעוט זמן, אזי אדמו"ר הזקן לא היה דורש ועוד בתוקף כל כך שיהיה אריכות בזמן דווקא'. [[ליקוטי שיחות]] חלק ה' עמוד 289.}}, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן. | |||
בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה{{הערת שוליים|'להתפלל תפילה חסידית יכולים כולם, לא רק רבים אלא כולם'. ספר השיחות תש"ב עמוד 133.}} {{הערת שוליים|'יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (ש'בדבר השם שמים נעשו') ישנו ה'אחד', הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות'. ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 224.}} {{הערת שוליים|'תפילה באריכות זה נוגע לכל אחד ואם רוצה שיתווכח עם אדמו"ר הזקן'. מאמר דיבור המתחיל 'מים רבים' תשכ"ה.}}. | |||
בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערת שוליים|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי ה[[שבת קודש]] והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}} | בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערת שוליים|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי ה[[שבת קודש]] והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}} | ||
גרסה מ־20:43, 7 באפריל 2020
.jpg)
עבודת התפילה היא מושג חב"די עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת בתפילה. בעולם החסידי בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה לעבודת ה', ובמרכזה - עבודת התפילה. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"[1].
מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא[2]. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה[3].
בחב"ד ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ההתבוננות בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת טבילה במקווה טהרה, נתינת צדקה ולימוד החסידות.
הרבי הורה בהזדמנות מסויימת[4] ללמוד פרק מספר התניא כל בוקר, קודם תפילת שחרית.
לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד מאמרי חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.
הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה למעשה, שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי פנימיות התורה שהיא תורת החסידות.
נוהגים לנגן ניגון חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל [5].
בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן [6], וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.
בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה[7] [8] [9].
בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום השבת קודש בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר[10]
לקריאה נוספת
- ועד חיילי בית דוד (770), עבודת התפילה - קובץ על מהותה וענינה של התפילה
- עבודת התפילה קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו'
קישורים חיצוניים
- למה כדאי להאריך בתפילה?
אתר בית חב"ד - הרב ישעיהו גולדברג, עבודת התפילה בדור השביעי דרך תמים שבט תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ מסכת חולין דף י"ח עמוד ב'.
- ↑ 'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה
- ↑ 'עיקר העבודה והיגיעה היא עבודת התפילה. שלכן נקראת בשם 'עבודה' סתם, כי עניין העבודה הוא שינוי הטבע והרגילות וזה נעשה בעיקר על ידי עבודת התפילה'. ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.
- ↑ בשיחת שבת פרשת אחרי תשמ"ט: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק תניא בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים מצוות עשה מהתורה, לימוד תורה שבעל פה, ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".
- ↑ 'נגינה בכלל ובתפילה בפרט, היא מדרכי החסידים.. חב"דניק מנגן בתפילה'. ספר השיחות תש"ב עמוד 134.
- ↑ 'צריכה להיות האריכות בזמן דווקא. ישנם כאלו הסבורים שביכולתם לפעול זאת במיעוט זמן – 'טוב מעט בכוונה'.. אבל למעשה אינו כן. כי אם חסר בזמן, חסר גם בכוונה. אלא צריכים התבוננות הדורשת אריכות בזמן דווקא. והראיה, שאדמו"ר הזקן כותב באגרת הקודש שיאריכו בתפילה 'ערך שעה ומחצה לפחות' ואם היו יכולים לפעול זאת במיעוט זמן, אזי אדמו"ר הזקן לא היה דורש ועוד בתוקף כל כך שיהיה אריכות בזמן דווקא'. ליקוטי שיחות חלק ה' עמוד 289.
- ↑ 'להתפלל תפילה חסידית יכולים כולם, לא רק רבים אלא כולם'. ספר השיחות תש"ב עמוד 133.
- ↑ 'יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (ש'בדבר השם שמים נעשו') ישנו ה'אחד', הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות'. ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 224.
- ↑ 'תפילה באריכות זה נוגע לכל אחד ואם רוצה שיתווכח עם אדמו"ר הזקן'. מאמר דיבור המתחיל 'מים רבים' תשכ"ה.
- ↑ ממכתב הרבי לתמים (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי השבת קודש והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי הישיבה, וגם להעיר ככתבו במכתבו, מקונטרס התפילה בזה".