שניאור זלמן שניאורסון (פריז)

הרב שניאורסון בתקופת מגוריו בארצות הברית

הרב שניאור זלמן שניאורסון (תרנ"ח-תש"מ) היה רב חסידי, מצאצאי אדמו"ר הצמח צדק, שהיה גם עסקן שניהל פעילות מסועפת להצלת אלפי ילדים בזמן השואה ודאג לחינוכם בשנים שלאחריה. בשנותיו האחרונות התגורר בניו יורק, ועמד בראש ישיבת 'שבט מיהודה'.

תולדות חיים

צילום מצבתו בבית העלמין על שם מונטיפיורי, בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ

נולד ברעפקא בשנת תרנ"ח לאביו הרב מנחם מענדל שניאורסון שכיהן כרב העיירה. מצד אביו, הינו דור רביעי לאדמו"ר הצמח צדק בן אחר בן.

למד בגימנסיה ועבר משם בשנת תרע"ז על מנת ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. התגורר מספר שנים בפולטבה ושימש כגזבר ועד רבני רוחני. לאחר מכן עבר לחרקוב והתגורר שם במשך חצי שנה. בתרפ"ג שימש כמזכיר זמני של הרבי הריי"צ. בתרפ"ד עבר לרוסטוב ומשם ללנינגרד ומשם למוסקבה.

לאחר שהרבי הריי"צ יצא את רוסיה, היה שולח דרכו כספי תמיכה ליהודי רוסיה. היה מתעסק בייסוד חדרים ומקוואות ונאסר כמה פעמים בגין פעולות אלו.

שימש כרב בלוקניע.

בשנת תרצ"ה יצא את רוסיה ועבר לארץ ישראל, וכעבור זמן עבר בהוראת הרבי הריי"צ לפריז שם התמנה כרב. עם פרוץ מלחמת העולם השניה דאג להצלת אלפי ילדים באמצעות הסתרתם במנזרים ובבתי יתומים, כשבמקביל הוא דואג לשמור על יהדותם. בין אלו שנעזרו בפעולותיו הייתה גם קבוצה של תמימים.

כאשר ניצל את כל אפשרויות ההסתרה במקומות מסתור, החליט לפתוח מחנה חשאי בפרבר 'עראני' הסמוך לפריז, שם התנהלה קבוצה נוספת של נערים שהיתה צריכה להתחבא לעיתים קרובות ביערות הסמוכים.

עם סיום המלחמה, דאג להוצאת הילדים מבתי המחסה והמנזרים ונלחם לצורך השבתם לחיק העם היהודי. במסגרת פעולות אלו אף דאג להעניק חינם זוג תפילין חדשות לכל נער יהודי שחפץ בכך.

על מנת לדאוג לחינוך יהודי כשר לנערים ששרדו את השואה, הקים רשת מוסדות עניפה, כשבניהולם סייעו התמימים הבוגרים שנמנו על חברי הקבוצה, הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב חיים מנחם טייכטל. כאשר הגיע הרבי לביקור בפריז סר הרבי לביקור במוסדותיו ודיבר בפני הילדות שעה ארוכה כשמעיניו זולגות דמעות.

כאשר הרבנית חנה שניאורסון אמו של הרבי הצליחה לצאת את גבולות ברית המועצות במסגרת 'הבריחה הגדולה' ונתקעה בדרך לפריז עקב מחסור באשרת כניסה, ביקשו ממנו הרבי ואדמו"ר הריי"צ להפעיל את קשריו ולהחלץ לעזרתה, ופעולותיו נשאו פרי. לכשהגיעה לפריז, השתכנה בביתו שם נשארה עד להגעתו של הרבי, ועם הגעתו של הרבי נערכה בביתו מסיבת קבלת פנים חגיגית.

גם לאחר סיום פעולותיו עם ילדי השואה, נותר לכהן כרב בפריז, ובשנת תש"כ היגר לניו-יורק שם עמד בראשות ישיבת 'שבט מיהודה'

בח"י תמוז תש"מ נפטר, וזכה שהרבי יצטרף למסע הלוויה. בתחילה, יצא הרבי מחדרו הקדוש וליווה את המיטה עד פינת רחוב קינגסטון, ואז בצעד חריג פנה למזכירו הרב יהודה לייב גרונר וביקש להצטרף למסע הלוויה ולהמשיך ללוות את המיטה עד לבית עלמין.

בנוסף, הורה הרבי לדאוג שתלמידי המוסדות יצטרפו גם הם למסע הלוויה.

כתביו

• וועגען פריינקרייך, וועגען מאראקא, וועגען תורת הבעל שם טוב
• מכתב תשובה הלכתי פרי עטו שנתפרסם ב'המאור' - תמוז תשכ"ו

משפחתו

• גיסו, הרב שניאור זלמן בוטמן, אביו של הרב שלום בער בוטמן.
• גיסו, הרב יהודה הבר, ראש ישיבת תומכי תמימים נעוול, תומכי תמימים וורשא ותומכי תמימים אטווצק.
• בנו, שלום בער שניאורסון, רב בית כנסת שני-אור בשכונת פלטבוש, נפטר בד' בתשרי תשע"ז בגיל 84
• בתו, מרת הדסה קרליבך אשת הרב אליהו חיים קרלבך (אחיו של שלמה קרליבך).

קישורים חיצוניים

• אור התורה בעיר האורות, בתוך מוסף 'יתד נאמן' ח' טבת תשע"ז, עמוד 20

הערות שוליים

‏