דוד בן גוריון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (←תולדות חייו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מארץ ישראל ל[[ארצות הברית]] בשל אזרחותו ה[[רוסיה|רוסית]] ופעילותו הציונית. | במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מארץ ישראל ל[[ארצות הברית]] בשל אזרחותו ה[[רוסיה|רוסית]] ופעילותו הציונית. | ||
==משפחה== | |||
בעת שהותו ב[[ניו יורק]], נישא לרעייתו פולה מונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם). | בעת שהותו ב[[ניו יורק]], נישא לרעייתו פולה מונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם). | ||
גרסה מ־04:48, 18 בספטמבר 2018
דוד יוסף בן-גוריון היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
תולדות חייו
נולד בי"ז תשרי ה'תרמ"ז בעיירה פלונסק שבפולין, בשם 'דוד יוסף גרין' לאביגדור ושיינדל.
מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת "עזרא" בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה לארץ ישראל.
בשנת ה'תרס"ו עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות.
שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת ה'תר"ע החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שם משפחתו ל'בן גוריון'.
במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש מארץ ישראל לארצות הברית בשל אזרחותו הרוסית ופעילותו הציונית.
משפחה
בעת שהותו בניו יורק, נישא לרעייתו פולה מונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם).
פעילות פוליטית
לפני קום המדינה
בשנת ה'תרע"ח, לאחר סיום המלחמה, חזר לארץ ישראל והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'.
בשנת ה'תר"פ הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה.
בשנת ה'תר"צ התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא"י'. בשנת ה'תרצ"ה נבחר מטעם המפלגה ליו"ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל.
בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט תמך בן גוריון בהבלגה על מעשי הערבים, דבר שגרר ביקורות רבות.
בן גוריון ניסה להוביל את חלוקת ארץ ישראל לשני מדינות, יהודית וערבית, במסגרת תוכנית החלוקה שהציע האו"ם.
הקמת המדינה
בה' אייר ה'תש"ח הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה.
לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של צה"ל.
במהלך הפוגה במלחמת תש"ח (שפרצה לאחר הקמת המדינה), הגיעה לארץ ספינת נשק בשם אלטלנה על ידי ארגון אצ"ל. הממשלה הורתה על החרמת הנשק בידי כוחות צה"ל, בטענה שלאחר שהמדינה הוקמה אין עוד מקום לארגונים שונים. לאחר שנסיונות שונים לפשרה נדחו, ולאחר שאולטימטום שניתן למנהיג אצ"ל, מנחם בגין, נדחה על ידו, פקד ראש הממשלה באישור הממשלה הזמנית, על פגיעה באוניה. קורבנות הקרבות שפרצו בין כוחות צה"ל לאנשי אצ"ל וטביעת האוניה נמנים ב-3 חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל.
לאחר המלחמה פעל לעידוד עליית יהודים לארץ ישראל.
הסכם השילומים
בשנת ה'תשי"ב חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם גרמניה. ההסכם כלל מתן פיצויים לניצולי השואה, ועזרה למדינת ישראל ברכישת נשק. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ.
הרבי אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף, בשביל שהכסף לא יישאר אצלם, בחינת 'הרצחת וגם ירשת'.
במסגרת הסכם זה, הקציבה "וועדת השילומים" סכום נכבד להדפסת "ספר הערכים - חב"ד".
המעבר לשדה בוקר
בשנת ה'תשי"ג פרש מראשות הממשלה, ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, כחלק מהשקפתו לחיזוק ההתיישבות היהודית שם.
בשנת ה'תשט"ו חזר לכהן כראש ממשלה.
הפרישה מראשות הממשלה
בשנת ה'תשכ"ג פרש מראשות הממשלה וממפלגת מפא"י, והקים את מפלגת 'רפ"י', ועמד בראשה.
מאוחר יותר הצטרפו חברי מפלגתו לרשימה מאוחדת של מפא"י, מפ"ם ורפ"י, אך הוא עצמו לא הצטרף והקים את מפלגת 'הרשימה הממלכתית', עד שבשנת ה'תש"ל פרש מן הכנסת.
עם הרבי וחסידי חב"ד
מיהו יהודי
בשנת ה'תשט"ו הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה מיהו יהודי.
במסגרת הדיון, שלח בן גוריון מכתב למספר רבנים, וביניהם לרבי, על מנת לשמוע את דעתם.
בתגובה ענה לו הרבי:
דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.
על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה – יהודי, או בסגנון שונה אבל בתוכן שווה – שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודיה או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשו"ע
— אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תשיד
לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף[1] על מצב היהדות והחברה בארץ הקודש[2].
מבצע תפילין
עם תחילתו של מבצע תפילין, הזמין בן גוריון כמה מחסידי חב"ד לביתו, וביקש מהם הסבר על מהותו ומשמעותו של המבצע.
הקמת כפר חב"ד ב'
בשנת ה'תש"כ כתב הרבי לח"כ אברהם הרצפלד ממפא"י, מפלגתו של בן גוריון, בבקשה שיסייע להקמת כפר חב"ד ב'.
במהלך הזמן נתקל הרצפלד בקשיים שונים, בין השאר מכאלו שלא רצו שיקום כפר נוסף לחסידי חב"ד.
הרצפלד פנה במכתב לבן גוריון, וביקש את תמיכתו בהקמת הכפר. בתגובה השיב לו בן גוריון: "אני מודה לך על משלוח מכתבו של הרבי מלובביץ' אליך, אבל הצטערתי מהערתך שאתה מסופק אם הקמת כפר חב"ד ב' תצא לפועל. מדוע לא? יש חשיבות מיוחדת להתיישבות יהודים כאלה... כי לפי שעה אין תקוות מהציוניסטים. אבל חסידים... באים ומתיישבים כאן, ויש להם מעלה נוספת – שיש להם ילדים רבים. מדוע לא תיתן הסוכנות יד להקמת כפר זה?"
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| ראשי ממשלות ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |