שיחה:ניגון הנרות הללו

"ניגון זה שרו לראשונה תלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בתקופת הרבי המהר"ש בימי חנוכה" לא ידעתי כי הרבי מהר"ש הי' חי לאחר הקמתו של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש!... --שמואל מונקס - שיחה 04:43, 12 במרץ 2012 (IST)

כנראה שזה אדמו"ר הצמח צדק. שינתי על פי הזכרון. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ח באדר ה'תשע"ב 22:11, 12 במרץ 2012 (IST)

חיים, מה קורה לך? כ"ש שלא בזמן הצ"צ. זה אדמו"ר המהר"ש בתקופת חוליו, שהיה יוצא לקהל לעיתים רחוקות, החסידים הלחינו ניגון ארוך מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן. --בברכה, יצחק - שיחת הגאולה 02:32, 13 במרץ 2012 (IST)

הרב חיים, הרי הדרא קושיא לדוכתא כי אם הרבי מהר"ש לא היה חי בתקופת ישיבת תומכי תמימים על אחת כמה וכמה - אדמו"ר הצמח צדק! --שמואל מונקס - שיחה 02:49, 13 במרץ 2012 (IST)

תיקנתי ע"פ מה שכתוב כאן http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=53889 --שמואל מונקס - שיחה 07:15, 13 במרץ 2012 (IST)

החיפזון הכשילני.. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ט באדר ה'תשע"ב 12:59, 13 במרץ 2012 (IST)

המקור לסיפור הניגון

מהו המקור לכך שהניגון הזה חיברו חסידי הרבי מהר"ש ארוך במיוחד כדי לראותו וכו', ככל הידוע לי אין לזה מקור ברור הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב.  47.18.209.205 07:49, 28 בדצמבר 2016 (UTC)

למיטב ידיעתי, עד לפני שבועיים המקור היה מה שמקובל בפי חסידים, שאינו מקור אנציקלופדי. אבל כעת יש מקור - נדפס בכתבה של לייבמן בשבועון בית משיח הנמצאת בקישורים חיצוניים... להתראות - שיחה

להיפך שם כתוב שאין מקור. עדכנתי בפנים הערך. --שיע • שיחה ו' בשבט ה'תשע"ז 22:14, 2 בפברואר 2017 (UTC)

התכוונתי לעשות צחוק מבקשת המקור. לדידי, זהו סיפור שמסופר בפי חסידים, ומשכך אין לערער על אמיתותו. הרי אם חסיד בדור קודם דוגמת זלמן דוכמן היה כותב בספרו 'שמעתי ש...' היו כותבים אותו כמקור, אף אם היה מסתייג וכותב לשון לא ברורה. על כן, כשהוא כותב הרי שזה נהפך ל'מקור'... להתראות - שיחה 08:08, 5 בפברואר 2017 (UTC)

למה לא לכתוב "מקובל אצל חסידים" כהכרעתך שיע בערך על ר' חיים מואלז'ין?--הנחה - שיחה 10:41, 5 בפברואר 2017 (UTC)

אהבתי את ההשוואה, זלמן דוכמאן מול מספרי הסיפורים של דורינו (לא שאני מפקפק באמינות הסיפור, אבל קצת פרופורציות מותר). שף ויתיב • קאנפרענץ רום 10:45, 5 בפברואר 2017 (UTC)

שיניתי בערך ל'מקובל אצל חסידים'. לו יהי... --שיע • שיחה י"א בשבט ה'תשע"ז 22:57, 7 בפברואר 2017 (UTC)

שם הערך

לכאורה כדאי לשנות ל"הנרות הללו (ניגון)", ואת הערך השני לשנות ל"הנרות הללו (נוסח)", או משהו כזה. אלא שאני לא מצליח. מ. פינחסי - שיחה 09:22, 28 בדצמבר 2016 (UTC)

לדעתי מתאים שהראשון יקרא 'הנרות הללו' ללא תוספת, והניגון ישאר כפי שהוא עכשיו. בכלל זה לא מתאים כ"כ סוגריים בשם הערך, כאשר מדובר על מקום מגורי האדם, אז אין ברירה, כי לכתוב משה כהן מרחובות זה עוד יותר לא אנציקלופדי. אך כאשר מדובר על ניגון וכיו"ב עדיף לכתוב 'ניגון הנרות הללו' מאשר 'הנרות הללו (ניגון) --שיע • שיחה י"א בשבט ה'תשע"ז 23:01, 7 בפברואר 2017 (UTC)

מספר המילים

מי יוכל לבאר לי דברי שער הכולל?

צריך להבין מדוע בנוסח אדמו"ר מ"ד תיבות ולא מצאתי טעם לזה. ואפשר לומר דהכי קים לי' לאדמו"ר אשר כמו ועל הנסים בנוסח ארוך תקן יוחנן כהן גדול ויסד בו קכ"ד תיבות כמספר שמו יוחנן והקדמונים קבעוהו בתפלה ובהמ"ז כן תקנו הקדמונים ועל הנסים בנוסח קצר ויסדוהו על שתי קדושות קדושת הכהנים מדליקי נרות המנורה וקדושת הנרות, ויסדו בנוסח ועל הנסים הקצר הזה חמשה תיבות נגד הכהנים מתתיהו בן יוחנן כהן גדול, ול"ו תיבות נגד הנרות לכן תמצא בנוסח ועל הנסים הזה מ"א תיבות נגד קדושת הכהנים וקדושת הנרות. ומ"ש הרש"ל "לבד הנרות הללו" אין כוונתו לשלול רק השתי תיבות "הנרות הללו" כי זהו מילתא בלא טעמא ולמה יגרעו השתי תיבות הללו? רק כוונתו לבד ההקדמה שלפני ועל הנסים היינו הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות, והוה כאלו אמר כמו שהכהנים הדליקו ל"ו נרות בשמנה לילות הנרות הללו ל"ו אנו מדליקיו על התשועות והוי שפיר הקדמה לועל הנסים בנוסח הקצר כנלע"ד. ומי שדעתו יפה יחפש טעמים היותר נכונים

.

בתודה מראש. להתראות - שיחה 02:47, 10 בדצמבר 2017 (UTC)

לא שייך לכאן כי אם לנוסח 'הנרות הללו' --ליובאוויטשער - שיחה 18:21, 16 בדצמבר 2017 (UTC)

מה זה משנה לאיפה שייך, יש תשובה? להתראות - שיחה 17:48, 17 בדצמבר 2017 (UTC)