ח' בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←נפטרו: תקלדה) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===נולדו=== | ===נולדו=== | ||
*[[תרע"ח]] - הרב [[שלום אליהו וילנקין]], [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. | *[[תרע"ח]] - הרב [[שלום אליהו וילנקין]], [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. | ||
*[[תשט"ו]] - הרב [[טוביה זילברשטרום]], רב [[שיכון חב"ד בירושלים]]. | |||
=== נפטרו === | === נפטרו === | ||
*[[תש"ט]] - הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], מרבני חב"ד בדור השישי ויו"ר אגודת חסידי חב"ד במחנה המעבר [[פוקינג]] שבגרמניה. | *[[תש"ט]] - הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], מרבני חב"ד בדור השישי ויו"ר אגודת חסידי חב"ד במחנה המעבר [[פוקינג]] שבגרמניה. | ||
גרסה מ־10:44, 5 ביוני 2017
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ח' בחשוון הוא היום השמיני בחודש חשוון.
אירועים ביהדות
- רס"ט - נפטר דון יצחק אברבנאל.
- תר"מ - רבי נחומ'קה קפלן מהורודנא, נפטר.
- תפ"א - שריפת וחורבן בית הכנסת של רבי יהודה החסיד בפעם הראשונה, על ידי נושים ערביים.
ימי חב"ד
נולדו
- תרע"ח - הרב שלום אליהו וילנקין, ר"מ ומשפיע בסניפים המחתרתיים של ישיבות תומכי תמימים ברוסיה, ומשפיע קהילת חב"ד בקרית מלאכי.
- תשט"ו - הרב טוביה זילברשטרום, רב שיכון חב"ד בירושלים.
נפטרו
- תש"ט - הרב אברהם אליהו פלאטקין, מרבני חב"ד בדור השישי ויו"ר אגודת חסידי חב"ד במחנה המעבר פוקינג שבגרמניה.
- תשמ"ח - הרב אליעזר פרלשטיין, ממייסדי סניף צא"ח בירושלים, ומזכיר הרבנות הראשית לישראל.
- תשנ"ו - הרב שמחה עלברג, יו"ר אגודת הרבנים דארה"ב וקאנאדא, שעמד בקשר קרוב ביותר עם הרבי.
| הפתגם היומי - ח' בחשוון - מלוח היום יום |
|---|
| 'מצוה' לשון צוותא וחיבור, והעושה מצוה מתחבר עם העצמות ברוך הוא, שהוא המצווה את הציווי הוא. וזהו "שכר מצוה מצוה", דזה מה שנתחבר עם עצמות אין סוף מצווה הציווי, זהו שכרו.
ויובן במשל גשמי: איש פשוט ביותר יש לו ביטול פנימי אל החכמה ומעלת חכם, בביטול דהעדר תפיסת מקום לגמרי וכן גם בהרגש ההחכם הרי איש הפשוט אינו נכנס אצלו בגדר אנושי כלל - ואין זה דמבטלו ודוחה אותו, חס ושלום, דזהו מידה רעה - ונחשב בעיניו שאין לו קשר של יחס עמו כלל. והיה כאשר החכם יצווה לאיש הפשוט לעשות איזה דבר בשבילו, הנה בציווי זה נולד מציאותו של האיש הפשוט, הן לעצמו - שמרגיש מציאותו אשר ההוא יכול לקיים מצות החכם ולו ציווה החכם לעשות דבר, והן בעיני החכם נחשב למציאות אשר אליו ידבר ויצווה, ולבד זאת הרי ציווי זה מאחד החכם הרם ונעלה עם ההאיש הפשוט ביותר, והנמשל המובן. ומובן גם כן אשר ביחס להנ"ל, אין הבדל כלל במה יהיה הציווי, אם דבר גדול ונעלה או קטן ופשוט. |