נייעט נייעט ניקאווא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־23:49, 7 בפברואר 2017

נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא (ידוע גם בשם ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא) הינו ניגון בשפה הרוסית שעוסק ברעיון כי אין עוד מלבדו - מלבד הבורא.

הניגון שמקורו בשיר עממי רוסי, הובא ושופץ על ידי ר' מיכאל דבורקין בתקופת אדמו"ר הרש"ב. בתקופת אדמו"ר הריי"צ בזמן השלטון הקומוניסטי ברוסיה, הפך ניגון זה ל'המנון' שליוה את המאבק על שמירת התורה והמצוות במסירת נפש בראשות אדמו"ר הריי"ץ. הניגון קשור במיוחד לחג הגאולה י"ב תמוז, הוא אף הושר על ידי ר' מיכאל דבורקין בקוסטרמה, עם קבלת בשורת השיחרור.

ניגון זה הוא ניגון ש"כ בספר הניגונים כפי שנרשם מפי ר' שניאור זלמן הלוי לוין (כפר חב"ד).

מילות הניגון

מילות הניגון ברוסית, בתעתיק לעברית, ותרגומם (בסוגריים):

ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא (איני מפחד מאף אחד), אִי נִי-וֶוערוּ נִיקַאוָוא (איני מאמין באף אחד), טָאלְקָא בוֹ^[1] אַדְנַאוָוא (רק ה' אחד). נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא (אין אף אחד), קְרָאִמיע בוֹ אַדְנַאוָוא (רק ה' אחד).

מקור הניגון

מקור הניגון הוא שיר עממי רוסי (וכפי שהיה נהוג עוד מהחסידים הראשונים לקחת ו'לברר' שירי עם רוסיי ואוקראיניים ולהעלותם לקדושה. כדוגמת ניגון ניע זשוריצי כלופצי ועוד.) והובא על ידי התמים ר' מיכאל דבורקין שהגיע לליובאוויטש והושפע עמוקות מהמשפיע ר' מיכאל הזקן עד הפך לחסיד. כשחזר ר' מיכאל דבורקין לביתו, הצטרף לעסק בעצי-יער שהיה לאביו, תוך כדי שהוא שר ניגון זה בתוספת קטע שקט שהתווסף על ידי החסידים (נייע באיוסיא).

התייחסויות מרבותינו נשיאנו

אדמו"ר הרש"ב התבטא על הניגון, שהוא תוצאה מלימוד חסידות בשפת המדינה, שעל ידי זה מבררים את השפה ומעלים אותה לקדושה<ref>שיחת אדמו"ר הריי"צ אחרון של פסח ה'ת"ש. ספר השיחות ה'ת"ש ע' 85}}.

על ניגון זה אמר ר' מיכאל דבורקיןל אדמו"ר הריי"צ: אין זה ניגון אלא התבוננות. הגיב אדמו"ר הריי"צ: יש התבוננות בהלבשה ויש התבוננות מופשטת. ניגון זה הינו התבוננות מופשטת.<ref> ספר השיחות - תש"ז שיחות חג הפסח עמ' 121.}}

הניגון הושר אצל הרבי פעמים רבות, ובמיוחד בהתוועדויות י"ב-י"ג תמוז. הרבי סיפר כי בהיוודע דבר הבשורה בי"ב תמוז תרפ"ז, תפס ר' מיכאל בידיו בקבוק "סאטקע", והחל להסתובב בשמחה גדולה סביב בתו של אדמו"ר הריי"צ, כשבפיו מתפזם ניגון זה. כאשר סיים הרבי לספר את הסיפור, החל לחפש יהודים מיוצאי רוסיה שינגנו את הניגון, אך לקח זמן רב עד שנמצא מישהו שידע לנגן את הניגון^[2] הרבי כינה את הניגון 'ההמנון של יהודי רוסיה'^[3].

לקריאה נוספת

ספר השיחות - תש"ז שיחות חג הפסח עמ' 120.

קישורים חיצוניים

שמע

לימוד ניעט ניעט מתוך ניגוני התוועדות הרבי - דיסק #2
ניעט ניעט מתוך ניגוני התוועדות הרבי - דיסק #4
ניעט ניעט נעקאווא מתוך ניגוני התוועדות הרבי - דיסק #5
ניע ביוס יא מתוך ניחו"ח - ניגוני חסידי חב"ד #10
ניעט ניעט ניקאווא מתוך ניחו"ח - ניגוני חסידי חב"ד #11

וידאו

הניגון וסיפורו, הרבי מסביר אודות הניגון בשפה הרוסית -
הרבי מספר על הניגון ששר החסיד ברחובות עיר הגלות -

קבצים

Nyet Nyet Nikavoh, כתבה מקיפה ומפורטת על הניגון בשפה האנגלית, מתוך המגזין 'דערהר', תמוז תשע"ג

הערות שוליים

↑ המילה 'בו' היא קיצור של לכינוי הבורא 'ב-ו-ג-א', זאת על מנת להימנע מאמירת שמות קודש גם בשפות זרות
↑ התוועדות י"ב תמוז תשכ"ה, ניגון להקפות מתוך ניחו"ח - ניגוני חסידי חב"ד #3
↑ התוועדות שבת פרשת האזינו תשמ"ט

[1] המילה 'בו' היא קיצור של לכינוי הבורא 'ב-ו-ג-א', זאת על מנת להימנע מאמירת שמות קודש גם בשפות זרות

[2] התוועדות י"ב תמוז תשכ"ה, ניגון להקפות מתוך ניחו"ח - ניגוני חסידי חב"ד #3

[3] התוועדות שבת פרשת האזינו תשמ"ט

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ==התייחסויות מרבותינו נשיאנו==
-[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא על הניגון, שהוא תוצאה מלימוד [[חסידות]] בשפת המדינה, שעל ידי זה מבררים את השפה ומעלים אותה ל[[קדושה]]<ref>[[שיחה|שיחת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] אחרון של [[פסח]] ה'[[ת"ש]]. [[ספר השיחות]] ה'ת"ש ע' 85</ref>.
+[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא על הניגון, שהוא תוצאה מלימוד [[חסידות]] בשפת המדינה, שעל ידי זה מבררים את השפה ומעלים אותה ל[[קדושה]]<ref>[[שיחה|שיחת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] אחרון של [[פסח]] ה'[[ת"ש]]. [[ספר השיחות]] ה'ת"ש ע' 85}}.
-על ניגון זה אמר ר' [[מיכאל דבורקין]]ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: אין זה ניגון אלא התבוננות. הגיב אדמו"ר הריי"צ: יש [[התבוננות]] בהלבשה ויש [[התבוננות]] מופשטת. ניגון זה הינו [[התבוננות]] מופשטת.<ref> [[ספר השיחות]] - [[תש"ז]] שיחות חג הפסח עמ' 121.</ref>
+על ניגון זה אמר ר' [[מיכאל דבורקין]]ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: אין זה ניגון אלא התבוננות. הגיב אדמו"ר הריי"צ: יש [[התבוננות]] בהלבשה ויש [[התבוננות]] מופשטת. ניגון זה הינו [[התבוננות]] מופשטת.<ref> [[ספר השיחות]] - [[תש"ז]] שיחות חג הפסח עמ' 121.}}
 הניגון הושר אצל [[הרבי]] פעמים רבות, ובמיוחד בהתוועדויות [[י"ב-י"ג תמוז]]. [[הרבי]] סיפר כי בהיוודע דבר הבשורה בי"ב תמוז תרפ"ז, תפס ר' מיכאל בידיו בקבוק "סאטקע", והחל להסתובב בשמחה גדולה סביב בתו של אדמו"ר הריי"צ, כשבפיו מתפזם ניגון זה. כאשר סיים הרבי לספר את הסיפור, החל לחפש יהודים מיוצאי [[רוסיה]] שינגנו את הניגון, אך לקח זמן רב עד שנמצא מישהו שידע לנגן את הניגון{{הערה|[[התוועדות]] י"ב תמוז תשכ"ה, {{קישור חבד אינפו שמע|206|ניגון להקפות|ניחו"ח - ניגוני חסידי חב"ד #3}}}} הרבי כינה את הניגון 'ההמנון של יהודי רוסיה'{{הערה|[[התוועדות]] שבת פרשת האזינו תשמ"ט}}.