חיים מוולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־09:25, 20 בינואר 2017

הרב חיים איצקוביץ' (ז' בסיון תק"ט- י"ד בסיון תקפ"א), (ידוע בשם ר' חיים מוולוז'ין) בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".

תולדות חיים

ר' חיים נולד בשנת תק"ט, לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי רפאל הכהן המבורגר, רבה של מינסק ואחר כך אצל בעל ה"שאגת אריה". מגיל 19 החל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'תקל"ד (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.

לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.

הקשר לרבותינו נשיאינו

הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.^[1] בהזדמנות מסויימת התבטא הרבי: "רבי חיים, שהיה תלמידו הקרוב של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד - בכלל יראי ה' מעולם לא היו מתנגדים - היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות הס"מ של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע שנאת חינם בין בני תורה".^[2] לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל מויטבסק, אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו ^[3]. הרבי הריי"צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך לכת הראשונה.^[^{דרוש מקור: מבוקש מקור הן לעצם הדברים שהיו שני סוגים והן לכך שר' חיים היה מכת הראשונה (יתכן שכלל לא כתוב והכותב כתבו מעצמו).]}

אחרי פטירת הגר"א כשנתקשה בשו"ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת תקס"ג.^[4]

הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.^[5] כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, רבי ישראל יפה עבר בעירו, הזמינו ר' חיים לסעודת שבת ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו אדמו"ר הזקן בתורת החב"ד.^[6]

רבי חיים היה מיודד עם האדמו"ר האמצעי, ועם אדמו"ר הצמח צדק דיברו בניהם כמה פעמים בענייני הלכה.^[^{דרוש מקור: וכן במה התבטא? והיכן?]} גם בנו רבי איצהל'ה מואלאזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם הצמח צדק, וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים^[7]. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.^[8]

ספרו נפש החיים

כתגובה לספר התניא בפרט, ולתורת החסידות בכלל, חיבר ר' חיים את ספרו "נפש החיים" - ספר המשלב בתוכנו דברי קבלה המבוססים על ספר הזוהר וספר עץ חיים ועוד ספרי קבלה, הספר בנוי באופן המזכיר את ספר התניא ובכמה מקומות פורך דברים המובאים בחסידות, מספרים שאת ספרו זה כתב על פי ציווי רבו הגר"א^[9].

הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה"צמצום" אך גם ציין ש"נפש החיים" יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.^[10].

צמצום לאו כפשוטו

בתחילת התפשטות תורת החסידות, והמחלוקת הגדולה אחת מטענות המתנגדים כנגד החסידים הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום באין סוף המובא בכתבי האריז"ל הוא לא כפשוטו. טענה שנכתבה בכתבים שפרסמו נגד החסידים באותה התקופה, גם הגר"א שהיה גדול המתנגדים סבר כי הצמצום כפשוטו. אולם ר' חיים תלמידו, כותב בספרו נפש החיים שלא כרבו שהצמצום לא כפשוטו^[11].

משפחתו

בנו רבי יצחק מוולוז'ין.

הערות שוליים

↑ בית רבי, וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.
↑ מדברי הרבי לרב צבי כהנא (שיח שרפי קודש עמוד 209).
↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.
↑ בית רבי עמ' 150.
↑ החסיד ר' יעקב קידנר בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון 'עלי ספר' (?).
↑ תולדות הרב מוואלזין, הובא בדור דעה ובהרב מלאדי ומפלגת חב"ד.
↑ מדברי הרבי לר' צבי כהנא - חלוקת דולרים, סיוון תש"נ
↑ בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.
↑ כפר חב"ד גליון 641 וגליון 834
↑ המלך במסיבו ח"ב ע' רכב. מסופר שבזמן שהרבנית חיה מושקא, העידה במשפט הספרים, בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה "מה אתה עושה? אומר תהלים?", והוא הראה לה שלומד מהספר "נפש החיים" והרבנית הביעה מורת רוח מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה
↑ נפש החיים (ש"ג פ"ז) - ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א' אגרת י"א. היכל הבעש"ט גליון ה'

[1] בית רבי, וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.

[2] מדברי הרבי לרב צבי כהנא (שיח שרפי קודש עמוד 209).

[3] נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.

[4] בית רבי עמ' 150.

[5] החסיד ר' יעקב קידנר בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון 'עלי ספר' (?).

[6] תולדות הרב מוואלזין, הובא בדור דעה ובהרב מלאדי ומפלגת חב"ד.

[7] מדברי הרבי לר' צבי כהנא - חלוקת דולרים, סיוון תש"נ

[8] בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.

[9] כפר חב"ד גליון 641 וגליון 834

[10] המלך במסיבו ח"ב ע' רכב. מסופר שבזמן שהרבנית חיה מושקא, העידה במשפט הספרים, בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה "מה אתה עושה? אומר תהלים?", והוא הראה לה שלומד מהספר "נפש החיים" והרבנית הביעה מורת רוח מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה

[11] נפש החיים (ש"ג פ"ז) - ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א' אגרת י"א. היכל הבעש"ט גליון ה'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]]
-הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק"ט]]- י"ד ב[[סיון]] [[תקפ"א]]), (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".
+הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק"ט]]- י"ד ב[[סיון]] [[תקפ"א]]), (ידוע בשם '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".
 ==תולדות חיים==
-הרב חיים נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל"ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.
+ר' חיים נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל בעל ה"שאגת אריה". מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים לוולוז'ין ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל"ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.
 לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס"ב]], במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.
 == הקשר לרבותינו נשיאינו ==
-הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.}} התבטא עליו [[הרבי]] כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה".{{הערת שוליים|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]].}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי ריי"צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך כמובן לכת הראשונה.
+הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.}} בהזדמנות מסויימת התבטא [[הרבי]]: "רבי חיים, שהיה תלמידו הקרוב של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד - בכלל יראי ה' מעולם לא היו מתנגדים - היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה".{{הערת שוליים|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]] (שיח שרפי קודש עמוד 209).}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי הריי"צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך לכת הראשונה.{{מקור|מבוקש מקור הן לעצם הדברים שהיו שני סוגים והן לכך שר' חיים היה מכת הראשונה (יתכן שכלל לא כתוב והכותב כתבו מעצמו).}}
 אחרי פטירת [[הגר"א]] כשנתקשה בשו"ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס"ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}
-הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[יעקב קידנר]] בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, הוא המדפיס מקאפוסט רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הוא הזמין אותו ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו [[אדמו"ר הזקן]] בתורת החב"ד.{{הערה|1תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[דור דיעה]] וכן ב[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]].}}
+הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[יעקב קידנר]] בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הזמינו ר' חיים ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו [[אדמו"ר הזקן]] בתורת החב"ד.{{הערה|1= תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[דור דעה]] וב[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]].}}
-רבי חיים היה בקשרי ידידות עם [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]].
+רבי חיים היה מיודד עם [[האדמו"ר האמצעי]], ועם אדמו"ר [[הצמח צדק]] דיברו בניהם כמה פעמים בענייני הלכה.{{מקור|וכן במה התבטא? והיכן?}}
+גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}}
-גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}}
 ==ספרו נפש החיים==
 כתגובה לספר התניא בפרט, ולתורת החסידות בכלל, חיבר ר' חיים את ספרו "נפש החיים" - ספר המשלב בתוכנו דברי קבלה המבוססים על ספר ה[[זוהר]] וספר [[עץ חיים]] ועוד ספרי קבלה, הספר בנוי באופן המזכיר את ספר התניא ובכמה מקומות פורך דברים המובאים בחסידות, מספרים שאת ספרו זה כתב על פי ציווי רבו הגר"א{{הערה|כפר חב"ד גליון 641 וגליון 834}}.
-הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה"צמצום" אך גם ציין ש"נפש החיים" יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.{{הערה| המלך במסיבו ח"ב ע' רכב. מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה "מה אתה עושה? אומר תהילים?", והוא הראה לה שלומד מהספר "נפש החיים" והרבנית הביעה מורת רחו מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה}}.
+הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה"צמצום" אך גם ציין ש"נפש החיים" יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.{{הערה| המלך במסיבו ח"ב ע' רכב. מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה "מה אתה עושה? אומר תהלים?", והוא הראה לה שלומד מהספר "נפש החיים" והרבנית הביעה מורת רוח מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה}}.
 ===צמצום לאו כפשוטו===
-בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] חלק מטענת המתגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום המובא בכתבי [[האריז"ל]] שהיה בעת בריאת העולם, הינו [[צמצום לא כפשוטו|לא כפשוטם]] של דברים שאכן היה צמצום ב[[הקדוש ברוך הוא|קב"ה]]. מחלוקת זו גרמה לשריפת ספרי החסידות ובראשם הספר [[צוואת הריב"ש]]. ה[[גר"א]] היה בין גדולי ה[[מתנגדים]] לאמירה שצמצום לא כפשוטו. ר' חיים, למרות שהיה תלמידו, סבר כמו החסידים ובספרו כתב שאכן הצמצום לא היה כפשוטו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=300 נפש החיים (ש"ג פ"ז)] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'}}.
+בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] אחת מטענות המתנגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום ב[[אין סוף]] המובא בכתבי [[האריז"ל]] הוא [[צמצום לא כפשוטו|לא כפשוטו]]. טענה שנכתבה בכתבים שפרסמו נגד החסידים באותה התקופה, גם ה[[גר"א]] שהיה גדול ה[[מתנגדים]] סבר כי הצמצום כפשוטו. אולם ר' חיים תלמידו, כותב בספרו נפש החיים שלא כרבו שהצמצום לא כפשוטו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=300 נפש החיים (ש"ג פ"ז)] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'}}.
 == משפחתו ==