רמת גן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== בית הכנסת "סוכת שלום" == | == בית הכנסת "סוכת שלום" == | ||
בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר | בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז -מר אברהם קריניצי - היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]. | ||
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]". | מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]". | ||
גרסה מ־07:30, 16 ביוני 2009
העיר רמת גן שבארץ ישראל הוקמה בתרפ"א (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950).
קהילת חב"ד ברמת גן נוסדה בתקופת אדמו"ר הריי"צ.
בית הכנסת "סוכת שלום"
בית כנסת חב"ד הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז -מר אברהם קריניצי - היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין הרבי לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת באגרות קודש.
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם אדמו"ר הרש"ב".
בבית כנסת זה התקבצו חסידים שהגיעו מרוסיה, רובם תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. כרב בית הכנסת מונה הרב משה אקסלרוד שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת תש"כ.
בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב רפאל נחמן כהן והרב ישראל לייב ליפשיץ.
בשמחת תורה היו חסידי חב"ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, מתוועדים בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר.
רב בית הכנסת והקהילה
אחר פטירת הרב משה אקסלרוד נשא ברבנות בנו הרב גדליה אקסלרוד.
לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר לחיפה. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת הרבי הרב שלום דוב ליפשיץ, שהיה רב באזור.
בית הכנסת "היכל מרדכי"
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"די.
הבית כנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד". הבית כנסת נבנה בזכות אחד החסידים שתרם מגרש שלם.
שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - הרב מרדכי גרוזמן - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי".
מינוי רב לבית הכנסת "היכל מרדכי"
תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דוב ליפשיץ. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנסת, ומכהן בתפקיד זה עד היום.
בית חב"ד בעיר
בשליחות הרבי הגיע לעיר הרב מרדכי גל, שפתח בית חב"ד במרכז העיר.
בבורסת היהלומים שבעיר, קיים בית חב"ד נוסף בראשות הרב חגי הלוי.
רבני הקהילה במשך השנים
- הרב משה אקסלרוד.
- הרב גדליה אקסלרוד.
- הרב שלום דוב ליפשיץ שיחי'.
חסידים שחיו וחיים בקהילה
- הרב רפאל נחמן כהן.
- הרב ישראל לייב ליפשיץ.
- הרב אהרון אופן.
- הרב מאיר בליז'ינסקי.
- הרב משה מרדכי עמרמי.
- הרב ישראל צבי הבר.
- הרב חיים דוד רוזנצוויג.
- הרב משה מדוב.
- הרב מרדכי גרוזמן.
- הרב מנשה זיסמן.
- הרב נחמן שלום שכנא הרטמן
- הרב חיים משה אלפרוביץ
- הרב דוד גרין
- ר' שמרלינג
- הרב אהרון פולק שיחי'.
- הרב מרדכי גל שיחי'.
- הרב צבי ונטורה שיחי'.
- הרב חגי הלוי שיחי'.