שבעת המינים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שבעת המינים " ב־"שבעת המינים ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==דינים== | ==דינים== | ||
שבעת המינים נתייחדו בכמה דינים ומנהגים. על אכילת פירות | [[שבעת המינים]] נתייחדו בכמה דינים ומנהגים. על אכילת פירות מ[[שבעת המינים]] מברכים ברכת מעין שלוש, בנוסח "על העץ ועל פרי העץ" וחותמים "על הפירות", ועל פירות מארץ ישראל חותמים "ועל פירותיה". על אכילת פת מחיטה או שעורה מברכים המוציא וברכת המזון. ועל שתיית יין מברכים "בורא פרי הגפן" וברכה מעין שלוש בנוסח "על הגפן ועל פרי הגפן", ועל יין מארץ ישראל חותמים "ועל פרי גפנה". | ||
ה[[ביכורים]] ל[[בית המקדש]] מובאים דווקא מפירות שבעת המינים. | ה[[ביכורים]] ל[[בית המקדש]] מובאים דווקא מפירות שבעת המינים. | ||
בקהילות ישראל נהגו{{הערה|ע"פ הס' [[חמדת ימים]]. ועוד}} לאכול | בקהילות ישראל נהגו{{הערה|ע"פ הס' [[חמדת ימים]]. ועוד}} לאכול מ[[שבעת המינים]] ב[[חמשה עשר בשבט]], להיותו "ראש השנה לאילן" {{הערה|[[משנה]], [[מסכת תענית]], פ"א משנה א'}}. | ||
==תוכנם הפנימי== | ==תוכנם הפנימי== | ||
בבמשך כמה וכמה שנים {{הערה|בין היתר בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]], [[תש"נ]] ו[[תשנ"ב]]}} התייחס הרבי בשיחות [[חמשה עשר בשבט]] לתוכנם הפנימי של שבעת המינים וההוראה הנלמדת מהם בעבודת ה'. | בבמשך כמה וכמה שנים {{הערה|בין היתר בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]], [[תש"נ]] ו[[תשנ"ב]]}} התייחס הרבי בשיחות [[חמשה עשר בשבט]] לתוכנם הפנימי של [[שבעת המינים]] וההוראה הנלמדת מהם בעבודת ה'. | ||
שבעת המינים מתחלקים לשני קטגוריות: | [[שבעת המינים]] מתחלקים לשני קטגוריות: | ||
*'''"ארץ חיטה ושעורה"''' – גידולים שנצרכים לקיומו הבסיסי של האדם, מחטה ושעורה אופים לחם, שהוא מזונו הבסיסי של האדם והנחוץ לקיומו. | *'''"ארץ חיטה ושעורה"''' – גידולים שנצרכים לקיומו הבסיסי של האדם, מחטה ושעורה אופים לחם, שהוא מזונו הבסיסי של האדם והנחוץ לקיומו. | ||
גרסה מ־07:42, 10 בנובמבר 2016
שבעת המינים הינם שבעת גידולי השדה והכרם שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית ותמר.
דינים
שבעת המינים נתייחדו בכמה דינים ומנהגים. על אכילת פירות משבעת המינים מברכים ברכת מעין שלוש, בנוסח "על העץ ועל פרי העץ" וחותמים "על הפירות", ועל פירות מארץ ישראל חותמים "ועל פירותיה". על אכילת פת מחיטה או שעורה מברכים המוציא וברכת המזון. ועל שתיית יין מברכים "בורא פרי הגפן" וברכה מעין שלוש בנוסח "על הגפן ועל פרי הגפן", ועל יין מארץ ישראל חותמים "ועל פרי גפנה".
הביכורים לבית המקדש מובאים דווקא מפירות שבעת המינים.
בקהילות ישראל נהגו[1] לאכול משבעת המינים בחמשה עשר בשבט, להיותו "ראש השנה לאילן" [2].
תוכנם הפנימי
בבמשך כמה וכמה שנים [3] התייחס הרבי בשיחות חמשה עשר בשבט לתוכנם הפנימי של שבעת המינים וההוראה הנלמדת מהם בעבודת ה'.
שבעת המינים מתחלקים לשני קטגוריות:
- "ארץ חיטה ושעורה" – גידולים שנצרכים לקיומו הבסיסי של האדם, מחטה ושעורה אופים לחם, שהוא מזונו הבסיסי של האדם והנחוץ לקיומו.
- "גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" – הינם פרות, הוא גידולים הנאכלים להנאתו של האדם ולטובתו.
ובמשמעותם הרוחנית: חיטה ושעורה הינם הפרטים הבסיסיים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
קישורים חיצוניים
- משמעותם הרוחנית של שבעת המינים - שיערו מאת הרב זלמן נוטיק בשיחת חמשה עשר בשבט תשנ"ב,
