גידים: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מבואר ב[[עץ חיים]] שיש שלשה מיני גידים באדם, גידי הדם שהדם סובב והולך בהם, וגידי הרוח שאין בהם דם רק רוח חיים המתפשט בכל הגוף, וגידי ההרגשה שאין בהם אפילו רוח חיים זולתי כח ההרגשה של הדעת במוח המתפשט ב[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] תחילה, שכל מה שיכאוב לו אפי' ב[[ציפורניים|ציפורן]] [[רגל]]ו ירגיש תיכף על ידי גידי הרגשה של מוח הדעת שבעצמות, ומהם ימשכו ומתפשט אף בבשר. ומכך אנו לומדים שיש בגידים השפעה של החכמה המתפשטת בהם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/34/665&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב ע' תרס"ד]}}. | מבואר ב[[עץ חיים]] שיש שלשה מיני גידים באדם, גידי הדם שהדם סובב והולך בהם, וגידי הרוח שאין בהם דם רק רוח חיים המתפשט בכל הגוף, וגידי ההרגשה שאין בהם אפילו רוח חיים זולתי כח ההרגשה של הדעת במוח המתפשט ב[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] תחילה, שכל מה שיכאוב לו אפי' ב[[ציפורניים|ציפורן]] [[רגל]]ו ירגיש תיכף על ידי גידי הרגשה של מוח הדעת שבעצמות, ומהם ימשכו ומתפשט אף בבשר. ומכך אנו לומדים שיש בגידים השפעה של החכמה המתפשטת בהם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/34/665&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב ע' תרס"ד]}}. | ||
יש באדם [[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ויש בשר וגידים החופים ומכסים עליהם, בחינת ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין, והוא בחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, בחינת אהבה, כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחינת דם ורוח{{הערה|אמרי בינה}}. | יש באדם [[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ויש בשר וגידים החופים ומכסים עליהם, בחינת ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין, והוא בחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, בחינת אהבה, כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחינת דם ורוח{{הערה|אמרי בינה}}. הגידים מחברים בין העצמות לבשר על דרך יחוד זו"נ, וכל שם "גיד" מורה על יחוד (וגם אבר היחוד נקרא כידוע גיד). לעומת זאת [[גיד הנשה]] הוא חיבור על ידי תאוה ולכן נאסר לאוכלו, והיא בחינת אכילת [[תשעה באב]]{{הערה|אור התורה וישלח 494}}. | ||
==שס"ה לא תעשה== | ==שס"ה לא תעשה== | ||
גרסה מ־16:38, 3 בנובמבר 2016
הגידים הם צינורות באדם המובילים את הדם לכל איברי הגוף, נמשלים בחסידות להמשכת החכמה לכל הגוף ולשס"ה מצוות לא תעשה. ראוי לציין שהכוונה היא לגידי הדם, ולא למה שנקרא היום בטעות גידים בעברית המודרנית (כעין סחוס קשיח שקשור לשרירים)
מיני הגידים
מבואר בעץ חיים שיש שלשה מיני גידים באדם, גידי הדם שהדם סובב והולך בהם, וגידי הרוח שאין בהם דם רק רוח חיים המתפשט בכל הגוף, וגידי ההרגשה שאין בהם אפילו רוח חיים זולתי כח ההרגשה של הדעת במוח המתפשט בעצמות תחילה, שכל מה שיכאוב לו אפי' בציפורן רגלו ירגיש תיכף על ידי גידי הרגשה של מוח הדעת שבעצמות, ומהם ימשכו ומתפשט אף בבשר. ומכך אנו לומדים שיש בגידים השפעה של החכמה המתפשטת בהם[1].
יש באדם עצמות ויש בשר וגידים החופים ומכסים עליהם, בחינת העצמות זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין, והוא בחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, בחינת אהבה, כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחינת דם ורוח[2]. הגידים מחברים בין העצמות לבשר על דרך יחוד זו"נ, וכל שם "גיד" מורה על יחוד (וגם אבר היחוד נקרא כידוע גיד). לעומת זאת גיד הנשה הוא חיבור על ידי תאוה ולכן נאסר לאוכלו, והיא בחינת אכילת תשעה באב[3].
שס"ה לא תעשה
השס"ה לא תעשה נועדו כדי להפריד שס"ה גידים של דם נפש החיונית שבגוף שלא יינקו ויקבלו חיות בעבירה שכנגד כל אחת מהגידים, מאחת משלש קליפות הטמאות, שמהן נשפעים שס"ה לא תעשה דאוריית' וענפיהן שהן מדרבנן, ושוב לא תוכל נפש החיונית לעלות אל ה' אם נטמאה בטומאת השלש קליפות הטמאות שאין להן עליה לעולם כ"א ביטול והעברה לגמרי, כמו שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[4].
בעוד שרמ"ח איברים היינו המשכת אורות בכלים, השס"ה לא תעשה שהם שס"ה גידים הם בחינת אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים ואיברים, כענין אורות דתהו שלמעלה מאורות דעולם התקון לכן אי אפשר לכלים להכילם[5].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב ע' תרס"ד
- ↑ אמרי בינה
- ↑ אור התורה וישלח 494
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק ל"ז
- ↑ תורה אור ויחי נב, ג