אכילה: הבדלים בין גרסאות בדף
(שלום העביר את הדף אכילה ל־אכילה (פירושונים)) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אכילה''' היא צורך האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב. | |||
הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבעה ימים]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה. | |||
תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה. | |||
העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]]. | |||
==מזון== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}} | |||
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו. | |||
מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות. | |||
==אכילה לפני התפילה== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה]]}} | |||
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}. | |||
נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש[[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}. | |||
{{הערות שוליים|}} | |||
==ראו עוד== | |||
[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | |||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | |||
גרסה מ־17:07, 16 באוקטובר 2016
אכילה היא צורך האדם לקבל מזון לגופו מדי זמן קצוב.
הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא שבעה ימים, ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג הבעל שם טוב, מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר צוואת הריב"ש. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.
תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - י-ה". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים זעיר אנפין ומלכות מאימא עילאה. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא יום הכיפורים, שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מההבלים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.
העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק במאכלים כשרים, ולא במאכלות אסורות, שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד הסטרא אחרא.
מזון
| ערך מורחב – מזון |
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך לדם ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש"לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם" [דרושה הבהרה]. הבעל שם טוב מסביר, שמוצא פי ה' הם אותיות העשרה מאמרות, המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים בעולם) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מעולם התוהו שלמעלה מעולם התיקון, ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.
מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא משפיע על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת הכשרות כה נחוצה ליהודי, בשביל לשמור על נפש האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
אכילה לפני התפילה
|
| ערך מורחב – אכילה |
האכילה לפני התפילה היא דבר אסור, ועל האוכל לפני התפילה נאמר כי הוא עובר על האיסור "לא תאכלו על הדם", לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם[1]. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת לתפילה בציבור[2].
נפסק בשולחן ערוך[3] כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל בתפילה עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל המחשבה והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה[4].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ מסכת ברכות דף י:.
- ↑ משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת במסכת ברכות.[דרוש מקור]
- ↑ שו"ע או"ח סימן פ"ט סעיף ד'
- ↑ בשבת קודש בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודשאדמו"ר הריי"צ, חלק י"ד ה'רפג.