עשר ספירות הגנוזות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''עשר ספירות הגנוזות''' הם עשר כוחות הגנוזים ב[[אור אין סוף]] ב[[עולם המלבוש]] ושנתגלו על ידי ה[[צמצום בבחינת מרובע]], ומהווים שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]]. שכיוון ש[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] הוא מקור ל[[עשר ספירות]], מובן שגם בו יש עשר ספירות, וזהו עשר ספירות הגנוזות במאצילן. בעשר ספירות אלו ישנם, בדקות, את הכוחות והמידות המתבטאים בעשר הספירות הגלויות, כ[[חסד]] ו[[גבורה]]. | '''עשר ספירות הגנוזות''' הם עשר כוחות הגנוזים ב[[אור אין סוף]] ב[[עולם המלבוש]] ושנתגלו על ידי ה[[צמצום בבחינת מרובע]] אך הם מיוחדות בתכלית היחוד{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג}}, ומהווים שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]]. שכיוון ש[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] הוא מקור ל[[עשר ספירות]], מובן שגם בו יש עשר ספירות, וזהו עשר ספירות הגנוזות במאצילן. בעשר ספירות אלו ישנם, בדקות, את הכוחות והמידות המתבטאים בעשר הספירות הגלויות, כ[[חסד]] ו[[גבורה]]. | ||
==מקומם== | ==מקומם== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
עוד מבואר בפרטות ש[[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף [[עתיק יומין]], ועשר הספירות של [[עתיק יומין]] הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות. | עוד מבואר בפרטות ש[[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף [[עתיק יומין]], ועשר הספירות של [[עתיק יומין]] הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות. | ||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
{{הערות שוליים|}} | |||
[[קטגוריה:ספירות]][[קטגוריה:עולם המלבוש]] | [[קטגוריה:ספירות]][[קטגוריה:עולם המלבוש]] | ||
גרסה מ־06:53, 20 בספטמבר 2016
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
עשר ספירות הגנוזות הם עשר כוחות הגנוזים באור אין סוף בעולם המלבוש ושנתגלו על ידי הצמצום בבחינת מרובע אך הם מיוחדות בתכלית היחוד[1], ומהווים שורש ומקור לעשר ספירות הגלויות בעולמות. שכיוון שאור אין סוף שלפני הצמצום הוא מקור לעשר ספירות, מובן שגם בו יש עשר ספירות, וזהו עשר ספירות הגנוזות במאצילן. בעשר ספירות אלו ישנם, בדקות, את הכוחות והמידות המתבטאים בעשר הספירות הגלויות, כחסד וגבורה.
מקומם
מבואר שכתר עליון, שהוא ספירת הכתר של עולם האצילות, אינו בגדר עשר ספירות של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה בכתר עליון הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של כתר עליון, הן של עתיק יומין והן של אריך אנפין הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור לעשר ספירות דאצילות
עוד מבואר בפרטות שכתר עליון הוא בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף עתיק יומין, ועשר הספירות של עתיק יומין הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ראה המשך תער"ב חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג