הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת התמימים"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ברכת_התמימים.jpg|left|thumb|250px|הרבי מברך את בניו התמימים]] | [[תמונה:ברכת_התמימים.jpg|left|thumb|250px|הרבי מברך את בניו התמימים]] | ||
| − | מעמד 'ברכת התמימים' (המכונה ג"כ ברכת הבנים) הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך [[הרבי]] את כל ה[[תמים|תמימים]] (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). | + | מעמד '''ברכת התמימים''' (המכונה ג"כ ברכת הבנים) הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך [[הרבי]] את כל ה[[תמים|תמימים]] (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש [[יום כיפור]], וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב יוה"כ מברך האב את בניו. |
| − | + | בשנת [[תשי"ב]] התאספו מספר תמימים ליד חדרו של [[הרבי]] וכשהרבי יצא אמר: "אזוי ווי איר לערנט דאך אין דעם רבינ'ס ישיבה, איר זייט דאך דעם רבינ'ס קינדער" (מאחר שהנכם לומדים בישיבה של הרבי, אתם הרי בניו של הרבי) וקראם לחדרו ובירכם בברכת הבנים. בשנים הבאות התאספו התמימים שוב ליד חדרו של הרבי וזכו להכנס ולזכות לברכתו. | |
| − | + | במשך השנים התרבה מספר התמימים ולא היה מקום לכך ב[[גן עדן העליון|חדרו]] של הרבי ומשום כך התאספו הבחורים ב[[גן עדן התחתון]] וב'הול', והרבי יצא וברכם. | |
| − | בדרך כלל פתח הרבי את ברכתו ב'ברכת | + | ברבות השנים, כשמספר התמימים הלך וגדל ובפרט בתקופת החגים - אז שוהים אצל הרבי מאות רבות של בחורים, עבר המעמד ל[[זאל הקטן]] בו התאספו הבחורים (אשר ברובם שמרו את מקומותיהם מספר שעות לפני כן) בזאל ובמבואותיו ובשעה היעודה יוצא הרבי לבוש ב'קיטל' ועטוף בטלית ומברכם. |
| + | |||
| + | בדרך כלל פתח הרבי את ברכתו ב'ברכת כוהנים' (בתוספת הפסוק שלפני ואחרי) ואחריה המשיך בשיחה שארכה בין חמש לעשר דקות. בזמן הברכה נוהג הרבי לכסות את פניו הק' בשולי הטלית (בשנת תשנ"ב, לא היו פניו של הרבי מכוסים). | ||
[[קטגוריה: ערכים חב"דים]] | [[קטגוריה: ערכים חב"דים]] | ||
גרסה מ־18:03, 26 במאי 2009
מעמד ברכת התמימים (המכונה ג"כ ברכת הבנים) הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך הרבי את כל התמימים (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב יוה"כ מברך האב את בניו.
בשנת תשי"ב התאספו מספר תמימים ליד חדרו של הרבי וכשהרבי יצא אמר: "אזוי ווי איר לערנט דאך אין דעם רבינ'ס ישיבה, איר זייט דאך דעם רבינ'ס קינדער" (מאחר שהנכם לומדים בישיבה של הרבי, אתם הרי בניו של הרבי) וקראם לחדרו ובירכם בברכת הבנים. בשנים הבאות התאספו התמימים שוב ליד חדרו של הרבי וזכו להכנס ולזכות לברכתו.
במשך השנים התרבה מספר התמימים ולא היה מקום לכך בחדרו של הרבי ומשום כך התאספו הבחורים בגן עדן התחתון וב'הול', והרבי יצא וברכם.
ברבות השנים, כשמספר התמימים הלך וגדל ובפרט בתקופת החגים - אז שוהים אצל הרבי מאות רבות של בחורים, עבר המעמד לזאל הקטן בו התאספו הבחורים (אשר ברובם שמרו את מקומותיהם מספר שעות לפני כן) בזאל ובמבואותיו ובשעה היעודה יוצא הרבי לבוש ב'קיטל' ועטוף בטלית ומברכם.
בדרך כלל פתח הרבי את ברכתו ב'ברכת כוהנים' (בתוספת הפסוק שלפני ואחרי) ואחריה המשיך בשיחה שארכה בין חמש לעשר דקות. בזמן הברכה נוהג הרבי לכסות את פניו הק' בשולי הטלית (בשנת תשנ"ב, לא היו פניו של הרבי מכוסים).
