מרירות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה, היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב. | |||
==מהותה, מעלתה== | ==מהותה, מעלתה== | ||
המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת ריחוקו מהקדושה, ועל כן הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. אמנם אף שגם ב[[עצבות]] יש תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור המצב; לעומת זאת המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב. | |||
זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ"ו]].}}. | |||
מסיבה זו למרות ש | מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ומרה שחורה - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]].}}. | ||
==סוגים שונים== | ==סוגים שונים== | ||
גרסה מ־09:13, 24 באוגוסט 2016
מרירות היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה, היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.
מהותה, מעלתה
המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת ריחוקו מהקדושה, ועל כן הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. אמנם אף שגם בעצבות יש תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מיסוד העפר שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור המצב; לעומת זאת המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.
זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה לשמחה, כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו)[1].
מסיבה זו, למרות שהחסידות שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של אדמו"ר הזקן: "עצבות ומרה שחורה - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'"[2].
סוגים שונים
קיימים סוגים שונים של מרירות: אחד מהם הוא מרירות השיעבוד[דרושה הבהרה], הגורמת צער (כמו "שורש פורה ראש"[דרושה הבהרה])מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה[דרושה הבהרה], שורשה מגיע ממקום גבוהה.[דרושה הבהרה] דרגה זו נרמזת בשמו של אחשורוש.[דרוש מקור]
דרגה נוספת היא, המרירות שבבחינת זית.[דרושה הבהרה] מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מהסטרא אחרא, ועליו להלחם בה.[דרוש מקור]
המרירות בהיסטוריה החסידית
חסידים רבים הייתה עבודתם בקו המרירות, ביניהם ניתן למצוא את ר' הלל מפאריטש[דרוש מקור] ור' ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).[דרוש מקור]
גם בין ניגוני חב"ד ישנם ניגונים הכוללים תנועות מרירות מהולה בשמחה כמו: ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק, וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי (אשר חלקו הראשון - מרירות, והשני - שמחה) וניגון לברכת כהנים.
ישנם ניגונים הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון ניגון מארץ ישראל וניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן.
בזמננו הנוכחי, מציין הרבי[3], כי "ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא . . ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות" .
הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, היתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו לאחריה מגיע "תשמיעני ששון ושמחה". אך בדורנו היא מושללת בתכלית: "הנה עוד זאת, הרי מבואר באגרת התשובה שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו' . . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה" .
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ תניא - פרק כ"ו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ באגרת ב'תתקצב בשם אדמו"ר הצמח צדק.
- ↑ מאמר דיבור המתחיל "מרגלא בפומי' דרבא" תשמ"ו