הבדלים בין גרסאות בדף "זמן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:זמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעון, מכשיר להוראת הזמן]]
 
[[קובץ:זמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעון, מכשיר להוראת הזמן]]
  
ה'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ.
+
ה'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ.
 +
 
  
 
==בריאת הזמן==
 
==בריאת הזמן==
שורה 10: שורה 11:
 
אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת [[הרמב"ם]], ה[[רס"ג]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ"ג ד"ה והראיה הד'.}}, ה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}.
 
אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת [[הרמב"ם]], ה[[רס"ג]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ"ג ד"ה והראיה הד'.}}, ה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}.
  
 +
בזמן עצמו ישנם שני חלקים:
 +
 +
א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י ה[[שמש]] וה[[ירח]].
 +
 +
ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]. ודלא כדעת העקרים. {{הערת שוליים|1=עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}. דהיינו: ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. לכן גם אם אדם מקיים למשל מצוה שזמן קיומה הוא רגע אחד, אז התענוג וההנאה הרוחנית שנשמתו חווה ובעתיד עתידה גם נפשו לחוות היא נצחית ובלתי מוגבלת.
 
====הקושיות על שיטה זו====
 
====הקושיות על שיטה זו====
 
על שיטה זו של [[הרב המגיד]], יש מספר קושיות:
 
על שיטה זו של [[הרב המגיד]], יש מספר קושיות:
שורה 19: שורה 25:
 
[[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, [[הקב"ה]] יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.
 
[[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, [[הקב"ה]] יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.
  
==הזמן בהלכה==
+
==הזמן בחסידות==
{{פסקה חסרה}}
+
המגיד ממעזריטש כותב, כי לצדיק אין קשר לזמן והוא מעל הזמן. שכן, כל הנאה גשמית היא תחת הזמן, והנאתה מוגבלת לאותו זמן בו האדם אוכל שותה וכו', אבל ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. הצדיק אינו מתייחס כלל להנאה גשמית שהיא תחת הזמן והיא אינה תופסת מקום בעיניו, שכן ראייתו היא ראיה רוחנית ונצחית, ולכן הוא בוחר בחיים הנצחיים ולא בארעיים, הנקראים עולם השקר.
 +
 
 +
[זו אחת מהסיבות שכל קהילות החסידות, נהגו שלא להקפיד על זמן תפילה בשבת, שכן בשבת מתגלה המציאות הרוחנית שלמעלה מהזמן, ולכן מי שדבוק בקדושת השבת כראוי, עליו להקדיש את מחשבתו ומאמציו בתפילה עצמה שהיא רוחנית, ולצאת מהראיה הגשמית של העולם, ולא להיות דבוק בזמן שהוא חלק מהראיה הגשמית, והשייכת לימות החול].
  
 
==ניצול הזמן==
 
==ניצול הזמן==

גרסה מ־18:03, 8 באוגוסט 2016

שעון, מכשיר להוראת הזמן

הזמן נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ.


בריאת הזמן

שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב

לפי שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב[1], הזמן אינו נברא מחודש שנברא בבריאת העולם, אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.

שיטת אדמו"ר הזקן

אך לפי שיטת אדמו"ר הזקן[2] בשם המגיד ממזריטש הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת הרמב"ם, הרס"ג[3], הרשב"א[4], הרמ"ע מפאנו[5] והספורנו[6].

בזמן עצמו ישנם שני חלקים:

א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י השמש והירח.

ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא נברא. ודלא כדעת העקרים. [7]. דהיינו: ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. לכן גם אם אדם מקיים למשל מצוה שזמן קיומה הוא רגע אחד, אז התענוג וההנאה הרוחנית שנשמתו חווה ובעתיד עתידה גם נפשו לחוות היא נצחית ובלתי מוגבלת.

הקושיות על שיטה זו

על שיטה זו של הרב המגיד, יש מספר קושיות:

הקושיה העיקרית היא מהנאמר במדרש[8]: "מלמד שהיה סדר זמנים קודם" ומהמובא בגמרא: "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם". מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך הרבי[9] מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים סוברים גם כך, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו[10].

קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה בכ"ה באלול[11] או בכ"ה באדר[12], הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.

הרבי מתרץ על קושיה זו[13], כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא מאין ליש, וביכולתו של הקב"ה לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, הקב"ה יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.

הזמן בחסידות

המגיד ממעזריטש כותב, כי לצדיק אין קשר לזמן והוא מעל הזמן. שכן, כל הנאה גשמית היא תחת הזמן, והנאתה מוגבלת לאותו זמן בו האדם אוכל שותה וכו', אבל ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. הצדיק אינו מתייחס כלל להנאה גשמית שהיא תחת הזמן והיא אינה תופסת מקום בעיניו, שכן ראייתו היא ראיה רוחנית ונצחית, ולכן הוא בוחר בחיים הנצחיים ולא בארעיים, הנקראים עולם השקר.

[זו אחת מהסיבות שכל קהילות החסידות, נהגו שלא להקפיד על זמן תפילה בשבת, שכן בשבת מתגלה המציאות הרוחנית שלמעלה מהזמן, ולכן מי שדבוק בקדושת השבת כראוי, עליו להקדיש את מחשבתו ומאמציו בתפילה עצמה שהיא רוחנית, ולצאת מהראיה הגשמית של העולם, ולא להיות דבוק בזמן שהוא חלק מהראיה הגשמית, והשייכת לימות החול].

ניצול הזמן

בלוח היום יום לא' אייר מופיע הפתגם החסידים: "חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים.. כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול.. בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום".

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.


הערות שוליים

  1. בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.
  2. בסידור שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.
  3. אמונות ודעות מ"ג ד"ה והראיה הד'.
  4. שו"ת תי"ח.
  5. עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.
  6. בתחילת פירושו על התורה.
  7. עיין ספר המצוות לאדמו"ר הצמח צדק מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ בעשרה מאמרות (ספר) לרמ"ע מפאנו (שם).
  8. בראשית רבה רפ"ג.
  9. בספר שערי אמונה.
  10. ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.
  11. לפי שיטת רבי אליעזר במסכת ראש השנה.
  12. לפי שיטת רבי יהושע שם.
  13. שם עמ' ק"צ.