חייקל חנין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קידושין " ב־"קידושין ")
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ")
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חייקל חאנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין ב[[התוועדות]] חסידית ב-770]]
[[קובץ:חייקל חאנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין ב[[התוועדות]] חסידית ב-770]]
הרב '''חייקל חנין''' ([[תרס"ו]]-[[ו' שבט]] [[תשס"ד]]), היה גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ברוסיה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, והממן העיקרי של פעולות ועד ההצלה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר יציאתו את גבולות רוסיה הצטרף לצוות ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בשנת [[תשכ"ה]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] עד לפטירתו.
הרב '''חייקל חנין''' ([[תרס"ו]]-[[ו' שבט]] [[תשס"ד]]), היה גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ב[[רוסיה]] בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, והממן העיקרי של פעולות ועד ההצלה ב[[יציאת [[רוסיה]] תש"ו]]. לאחר יציאתו את גבולות [[רוסיה]] הצטרף לצוות ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בשנת [[תשכ"ה]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] עד לפטירתו.
שימש כחבר הנהלת "[[קופת רבינו]]".
שימש כחבר הנהלת "[[קופת רבינו]]".
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 11: שורה 11:
כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] עבר עם משפחתו לעיר [[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.
כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] עבר עם משפחתו לעיר [[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.


כששמע שיש אפשרות לברוח מ[[ברית המועצות]] דרך [[לבוב]]{{הערה|בבריחה הידועה המכונה '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.}} היה אחד מהראשונים שיצאו משם, כשאת רוב כספו בסכום שעלה על שני מליון רובל שלח על ידי הרב [[מרדכי ריבקין]] שיפקיד בידיו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], על מנת שיחזיק איתו את הישיבה, וידאג לחלק את הכסף בין התלמידים ויסייע להם להבריח את הגבול.
כששמע שיש אפשרות לברוח מ[[ברית המועצות]] דרך [[לבוב]]{{הערה|בבריחה הידועה המכונה '[[יציאת [[רוסיה]] תש"ו]]'.}} היה אחד מהראשונים שיצאו משם, כשאת רוב כספו בסכום שעלה על שני מליון רובל שלח על ידי הרב [[מרדכי ריבקין]] שיפקיד בידיו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], על מנת שיחזיק איתו את הישיבה, וידאג לחלק את הכסף בין התלמידים ויסייע להם להבריח את הגבול.


סכום כסף נוסף הוא הפקיד בידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] שעסק בהברחת חסידים מברית המועצות, וביקש ממנו לדאוג להעביר את הכסף עם הבורחים כדי שהוא יקבל את הכסף בצד השני של הגבול, אך הוא החליט על דעת עצמו להעניק את הכסף לאנשים בתורת הלוואה.
סכום כסף נוסף הוא הפקיד בידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] שעסק בהברחת חסידים מברית המועצות, וביקש ממנו לדאוג להעביר את הכסף עם הבורחים כדי שהוא יקבל את הכסף בצד השני של הגבול, אך הוא החליט על דעת עצמו להעניק את הכסף לאנשים בתורת הלוואה.


לאחר שהסתיימה הבריחה הגדולה, פרסם [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב כללי לחסידים שיצאו מרוסיה באמצעות סיוע מכספיו של הרב חנין, בו ביקש מהם להחזיר את הכסף שקיבלו בתורת גמילות חסידים, אך בפועל מצבם הכספי של החסידים היה דחוק, וכמעט אף אחד לא החזיר את ההלוואה, והדבר גרם לכך שכל כספו של הרב חנין חולק בין החסידים ולו עצמו לא נשארה אף פרוטה מכל כספו הרב.
לאחר שהסתיימה הבריחה הגדולה, פרסם [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב כללי לחסידים שיצאו מ[[רוסיה]] באמצעות סיוע מכספיו של הרב חנין, בו ביקש מהם להחזיר את הכסף שקיבלו בתורת גמילות חסידים, אך בפועל מצבם הכספי של החסידים היה דחוק, וכמעט אף אחד לא החזיר את ההלוואה, והדבר גרם לכך שכל כספו של הרב חנין חולק בין החסידים ולו עצמו לא נשארה אף פרוטה מכל כספו הרב.


לאחר היציאה מרוסיה ב[[חודש אב]] תש"ו, הגיע למחנה פליטים ב[[פוקינג]] משם עבר ל[[ברינוא]], ועם הקמת הישיבה במקום היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.
לאחר היציאה מ[[רוסיה]] ב[[חודש אב]] תש"ו, הגיע למחנה פליטים ב[[פוקינג]] משם עבר ל[[ברינוא]], ועם הקמת הישיבה במקום היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.


בשנת [[תשכ"ה]] היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את מושבו ב[[קראון הייטס]].
בשנת [[תשכ"ה]] היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את מושבו ב[[קראון הייטס]].

גרסה מ־06:04, 25 ביולי 2016

הרב חייקין בהתוועדות חסידית ב-770

הרב חייקל חנין (תרס"ו-ו' שבט תשס"ד), היה גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ברוסיה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, והממן העיקרי של פעולות ועד ההצלה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר יציאתו את גבולות רוסיה הצטרף לצוות ההנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים ברינואה. בשנת תשכ"ה עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס עד לפטירתו. שימש כחבר הנהלת "קופת רבינו".

תולדות חיים

נולד לר' שניאור זלמן יצחק חנין בערך בשנת תרס"ו.

עוד בטרם הגיע לגיל בר מצוה נשלח על ידי הוריו לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת הנהלתו של אדמו"ר הריי"ץ.

בג' חשון תרצ"ג התחתן בלנינגרד עם מרת לאה בת ר' שמואל נימוטין מגדולי חסידי אדמו"ר הריי"ץ, והמסדר קידושין היה סב הכלה הגאון רבי יהושע נימוטין. לאחר החתונה קבע את מושבו בלנינגרד התפרנס מעסקים ותרם ממון רב לצדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.

כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר עם משפחתו לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן.

כששמע שיש אפשרות לברוח מברית המועצות דרך לבוב[1] היה אחד מהראשונים שיצאו משם, כשאת רוב כספו בסכום שעלה על שני מליון רובל שלח על ידי הרב מרדכי ריבקין שיפקיד בידיו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, על מנת שיחזיק איתו את הישיבה, וידאג לחלק את הכסף בין התלמידים ויסייע להם להבריח את הגבול.

סכום כסף נוסף הוא הפקיד בידי המשפיע ר' מענדל פוטרפס שעסק בהברחת חסידים מברית המועצות, וביקש ממנו לדאוג להעביר את הכסף עם הבורחים כדי שהוא יקבל את הכסף בצד השני של הגבול, אך הוא החליט על דעת עצמו להעניק את הכסף לאנשים בתורת הלוואה.

לאחר שהסתיימה הבריחה הגדולה, פרסם אדמו"ר הריי"צ מכתב כללי לחסידים שיצאו מרוסיה באמצעות סיוע מכספיו של הרב חנין, בו ביקש מהם להחזיר את הכסף שקיבלו בתורת גמילות חסידים, אך בפועל מצבם הכספי של החסידים היה דחוק, וכמעט אף אחד לא החזיר את ההלוואה, והדבר גרם לכך שכל כספו של הרב חנין חולק בין החסידים ולו עצמו לא נשארה אף פרוטה מכל כספו הרב.

לאחר היציאה מרוסיה בחודש אב תש"ו, הגיע למחנה פליטים בפוקינג משם עבר לברינוא, ועם הקמת הישיבה במקום היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.

בשנת תשכ"ה היגר לארצות הברית וקבע את מושבו בקראון הייטס.

נפטר בו' שבט תשס"ד ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

משפחתו

לקריאה נוספת

זכרונותיו התפרסמו בשבועון בית משיח בעריכת בנו הרב שניאור זלמן חנין, תחת הכותרת "ר' חייקל - זכרונות מהחסיד ששרד את מסך הברזל ואת מסך הדולרים". הכתבות החלו להתפרסם בקיץ של שנת תשס"ו.

לקריאת הזכרונות:

הערות שוליים

  1. בבריחה הידועה המכונה '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.