אחות תמימים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==הקמת האגודה== | ==הקמת האגודה== | ||
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג סיון תרצ"ז (נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה. | התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג סיון תרצ"ז (נדפס ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה. | ||
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, היתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות. | נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, היתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות. | ||
וכך כותב אדמו"ר הריי"צ בקשר עם תפקיד של האגודה{{הערה|1=אגרת תתקסא, חלק ד' עמ' קפו.}}: | וכך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם תפקיד של האגודה{{הערה|1=אגרת תתקסא, חלק ד' עמ' קפו.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
|מקור=- ממכתב י"ד כסלו תרח"צ - | |מקור=- ממכתב י"ד כסלו תרח"צ - | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
===שלשת הרועים=== | ===שלשת הרועים=== | ||
אדמו"ר הריי"צ שאב נחת רוח רבה מפעולת האגודה{{הערה|1=במכתב למערכת 'התמים', ביקש הרבי הריי"צ מהעורכים לסקר את פעולות האגודה, מתוך מטרה שיוקמו אגודות מעין אלו במקומות נוספים.}}, וביקש במספר דרכים להרחיב את פעולותיה גם לערים ומקומות נוספים, והעמיד בראש האגודה בריגא שלשה חסידי מגדולי המשפיעים באותה תקופה שידריכו את בנות האגודה, וימסרו להם שיעורים בעניני חסידות לפי ערכן. | [[אדמו"ר הריי"צ]] שאב נחת רוח רבה מפעולת האגודה{{הערה|1=במכתב למערכת 'התמים', ביקש הרבי הריי"צ מהעורכים לסקר את פעולות האגודה, מתוך מטרה שיוקמו אגודות מעין אלו במקומות נוספים.}}, וביקש במספר דרכים להרחיב את פעולותיה גם לערים ומקומות נוספים, והעמיד בראש האגודה בריגא שלשה חסידי מגדולי המשפיעים באותה תקופה שידריכו את בנות האגודה, וימסרו להם שיעורים בעניני חסידות לפי ערכן. | ||
המשפיעים שנבחרו לכך היו הרב [[אברהם אליהו אשערוב]], הרב [[מרדכי חפץ]], והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת משפיעים כונו על ידי אדמו"ר הריי"צ בשם "שלושת הרועים", ודאגו לנהל את האגודה בהתמסרות רבה. | המשפיעים שנבחרו לכך היו הרב [[אברהם אליהו אשערוב]], הרב [[מרדכי חפץ]], והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת משפיעים כונו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם "שלושת הרועים", ודאגו לנהל את האגודה בהתמסרות רבה. | ||
קודם נסיעתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה{{הערה|תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור ל[[פורים קטן]] של שנת [[ת"ש]].}} את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן אדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו מעפילות האגודה. | קודם נסיעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה{{הערה|תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של [[אדמו"ר הריי"צ]] בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור ל[[פורים קטן]] של שנת [[ת"ש]].}} את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן [[אדמו"ר הריי"צ]] נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו מעפילות האגודה. | ||
זמן פעילותה של האגודה בריגא היה קצר ביותר, וכאשר ריגא נכבשה בשלהי שנת [[ת"ש]] ב[[מלחמת העולם השניה]] על ידי הנאצים, יהודי ריגא הושמדו כמעט כליל, ובתוכם - בנות האגודה. | זמן פעילותה של האגודה בריגא היה קצר ביותר, וכאשר ריגא נכבשה בשלהי שנת [[ת"ש]] ב[[מלחמת העולם השניה]] על ידי הנאצים, יהודי ריגא הושמדו כמעט כליל, ובתוכם - בנות האגודה. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==התפשטות האגודה== | ==התפשטות האגודה== | ||
כבר בשנת תרח"צ התפשטה פעילות האגודה גם לניו יורק, וכשהודיעו על כך לרבי, הוא עודד אותן במכתבים, ואף מינה{{הערה|1=אגרת א'לו.}} שלושה משפיעים (כפי שמינה בריגא) שיעמדו בראשות סניף האגודה בניו יורק: הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]{{הערה|1=בפועל, מלבד אחריות כללית באגודה, הרב ג'ייקובסון לא עסק בפעולות האגודה באופן תדיר, היות והיה טרוד בתפקידו הנוסף כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]], וקיבל כעין 'פטור' | כבר בשנת תרח"צ התפשטה פעילות האגודה גם לניו יורק, וכשהודיעו על כך לרבי, הוא עודד אותן במכתבים, ואף מינה{{הערה|1=אגרת א'לו.}} שלושה משפיעים (כפי שמינה בריגא) שיעמדו בראשות סניף האגודה בניו יורק: הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]{{הערה|1=בפועל, מלבד אחריות כללית באגודה, הרב ג'ייקובסון לא עסק בפעולות האגודה באופן תדיר, היות והיה טרוד בתפקידו הנוסף כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]], וקיבל כעין 'פטור' מ[[אדמו"ר הריי"צ]] מפעילותו באגודת "אחות תמימים".}}, הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], והרב [[יוחנן גורדון]]. | ||
עם הקמתם של מוסדות חינוך חב"דיים לבנות ברחבי [[ארצות הברית]] (כגון מוסד החינוך '[[בית רבקה]]' ו'[[בית שרה]]'), נחלשה פעילות האגודה, עד שהופסקה כליל. | עם הקמתם של מוסדות חינוך חב"דיים לבנות ברחבי [[ארצות הברית]] (כגון מוסד החינוך '[[בית רבקה]]' ו'[[בית שרה]]'), נחלשה פעילות האגודה, עד שהופסקה כליל. | ||
גרסה מ־10:04, 17 ביוני 2016
אחות תמימים, הינה אגודת בנות חב"ד שהוקמה בהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ, ונועדה לאחד את הנערות החב"דיות בלימוד עניני חסידות, ובהתוועדויות.
הקמת האגודה
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת תרצ"ו בריגא, ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב מרדכי חפץ, שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ[1] בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, היתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של תומכי תמימים ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.
וכך כותב אדמו"ר הריי"צ בקשר עם תפקיד של האגודה[2]:
חינוכן והדרכתן של בנות החסידים, דורשת אותה שימת לב של ההורים מורים ומדריכים מומחים, בחינוכם והדרכתם של בני החסידים.. כל אחד מאנ"ש והתמימים יחיו, צריך לשום לבו על חינוך והדרכת בנותיו בדרכי החסידות כמו על חינוך והדרכת בניו.. להחיות את לב בנותיהם יחיו בטל תחי' של דרכי נועם החסידות
— - ממכתב י"ד כסלו תרח"צ -
שלשת הרועים
אדמו"ר הריי"צ שאב נחת רוח רבה מפעולת האגודה[3], וביקש במספר דרכים להרחיב את פעולותיה גם לערים ומקומות נוספים, והעמיד בראש האגודה בריגא שלשה חסידי מגדולי המשפיעים באותה תקופה שידריכו את בנות האגודה, וימסרו להם שיעורים בעניני חסידות לפי ערכן.
המשפיעים שנבחרו לכך היו הרב אברהם אליהו אשערוב, הרב מרדכי חפץ, והרב אליהו חיים אלטהויז. שלושת משפיעים כונו על ידי אדמו"ר הריי"צ בשם "שלושת הרועים", ודאגו לנהל את האגודה בהתמסרות רבה.
קודם נסיעתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה[4] את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן אדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו מעפילות האגודה.
זמן פעילותה של האגודה בריגא היה קצר ביותר, וכאשר ריגא נכבשה בשלהי שנת ת"ש במלחמת העולם השניה על ידי הנאצים, יהודי ריגא הושמדו כמעט כליל, ובתוכם - בנות האגודה.
פעילות האגודה
פעילותה העיקרית של האגודה היתה לימוד קבוצתי מספר פעמים בשבוע בביתו של א' מהמשפיעים, שהיה לומד איתם שיחות של הרבי הריי"צ ומאמרי 'עבודה' קלים להבנה.
כמו כן נקבע לבנות סדר לימוד אישי, ואף זמנים קבועים בהם יחזרו על חומר לימודיהן.
בנוסף לכך, פעלה האגודה להשפיע גם על הבנות שבסביבתן, והן היו עורכות, מתרגמות, ומפיצות את דברי החסידות של אדמו"ר הריי"צ.
לקראת מועדים חסידיים, היו מתאספות בנות האגודה ל[[התוועדות חסידית]], ובמהלכו היו הבנות מנסות להפיק הוראה לפועל מהשיחות והמאמרים שלמדו בתקופה זו.
התפשטות האגודה
כבר בשנת תרח"צ התפשטה פעילות האגודה גם לניו יורק, וכשהודיעו על כך לרבי, הוא עודד אותן במכתבים, ואף מינה[5] שלושה משפיעים (כפי שמינה בריגא) שיעמדו בראשות סניף האגודה בניו יורק: הרב ישראל ג'ייקובסון[6], הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, והרב יוחנן גורדון.
עם הקמתם של מוסדות חינוך חב"דיים לבנות ברחבי ארצות הברית (כגון מוסד החינוך 'בית רבקה' ו'בית שרה'), נחלשה פעילות האגודה, עד שהופסקה כליל.
האגודה כיום
בשנת תשס"ב הוקם ארגון דומה, הנושא אף הוא את השם 'אחות התמימים - ארץ הקודש', ופועל ברוח הארגון, ללכד את בנות חב"ד בגילאי על יסודי וסמינר, בכינוסים עונתיים, ימי עיון, מבצעי לימוד נושאי פרסים, והתוועדויות אחדות ארציות.
כמו כן, ישנם מספר ארגונים מקומיים נוספים הנושאים את אותו שם, כגון 'אחות התמימים כפר חב"ד' המסייע להכין נשים צעירות לחתונתם, וארגון דומה בארצות הברית, הפועל בעיקר עם בנות הסמינרים בחו"ל.
בנוסף קיימים סניפים מקומיים הפועלים כממשיכי הארגון:
- מוסקבה: בעברית - א. בן-ישי וש. שיפמן. ברוסית - ר. קארפוב ור. סטרקאלוב.
- לוד: הסניף החל לפעול בקיץ תשס"ז.
לקריאה נוספת
- תולדות חב"ד בארצות הברית.
הערות שוליים
- ↑ המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג סיון תרצ"ז (נדפס באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.
- ↑ אגרת תתקסא, חלק ד' עמ' קפו.
- ↑ במכתב למערכת 'התמים', ביקש הרבי הריי"צ מהעורכים לסקר את פעולות האגודה, מתוך מטרה שיוקמו אגודות מעין אלו במקומות נוספים.
- ↑ תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור לפורים קטן של שנת ת"ש.
- ↑ אגרת א'לו.
- ↑ בפועל, מלבד אחריות כללית באגודה, הרב ג'ייקובסון לא עסק בפעולות האגודה באופן תדיר, היות והיה טרוד בתפקידו הנוסף כיו"ר אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית), וקיבל כעין 'פטור' מאדמו"ר הריי"צ מפעילותו באגודת "אחות תמימים".