נעשה ונשמע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''נעשה ונשמע''', היא אמירה אותה אמרו בני ישראל לפני מתן תורה, ומשמעותה היא, שלאחרי שאמרו "נעשה" - לא רק "נעשה" כל מה שהקב"ה יצווה (קבלת עול), אלא גם "נשמע" מלשון הבנה. | '''נעשה ונשמע''', היא אמירה אותה אמרו בני ישראל לפני מתן תורה, ומשמעותה היא, שלאחרי שאמרו "נעשה" - לא רק "נעשה" כל מה שהקב"ה יצווה (קבלת עול), אלא גם "נשמע" מלשון הבנה. | ||
==מהות הקבלה== | |||
הרבי מבהיר, כי למרות שיש חיוב על כל אחד ואחד ללמוד תורה בהבנה והשגה (נשמע) ולהתבונן בשכל האדם "כפי כוחו", "כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע", מכל מקום עצם כח זה שהאדם לומד תורה בהבנה והשגה הרי זה מצד ציווי הקב"ה [כמו מצוות מעשיות, שקיומם מצד ציווי הקב"ה] נמצא שהלימוד בתורה הוא רק פרט ב"נעשה" (קיום בקבלת עול דוקא עוד ציווי הקב"ה). אבל כאשר לאחרי אמרם "נעשה" הוסיפו "ונשמע" - מוכח, שה"נשמע" הוא (גם) ענין בפני עצמו. | |||
הרבי מבהיר, כי למרות שיש חיוב על כל אחד ואחד ללמוד תורה בהבנה והשגה (נשמע) ולהתבונן בשכל האדם "כפי כוחו", "כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע", מכל מקום | |||
מבאר הרבי, כי שלימות ה[[עבודת השם|עבודה]] בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]] הוא, שבנוסף להענין ד"נעשה" שהוא קבלת עול, יבין האדם ירגיש וישמע בשכלו ומדותיו הטוב והיוקר וההכרח כו' של תורה ומצוות. ויתירה מזה - (לא רק הנשמה, נפש האלקית, אלא) גם הנפש הבהמית תבין ותרגיש הטוב שבתורה ומצוות, וכפי שהוא במצות אהבת ה' (הכוללת כל המצוות) - שצריך להיות "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", "בכל לבבך - בשני יצריך" ולכן אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", שקיומם תורה ומצוות יהיה לאחרי ההתחלה ד"נעשה" - בלי קשר לשכל כו' - גם "ונשמע", שבשכלם יובן ההכרח והיוקר דתורה ומצוות. אבל ענין זה, ששכל האדם יבין היוקר דתורה ומצוות, הוא שלב שני בעבודת ה'. | מבאר הרבי, כי שלימות ה[[עבודת השם|עבודה]] בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]] הוא, שבנוסף להענין ד"נעשה" שהוא קבלת עול, יבין האדם ירגיש וישמע בשכלו ומדותיו הטוב והיוקר וההכרח כו' של תורה ומצוות. ויתירה מזה - (לא רק הנשמה, נפש האלקית, אלא) גם הנפש הבהמית תבין ותרגיש הטוב שבתורה ומצוות, וכפי שהוא במצות אהבת ה' (הכוללת כל המצוות) - שצריך להיות "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", "בכל לבבך - בשני יצריך" ולכן אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", שקיומם תורה ומצוות יהיה לאחרי ההתחלה ד"נעשה" - בלי קשר לשכל כו' - גם "ונשמע", שבשכלם יובן ההכרח והיוקר דתורה ומצוות. אבל ענין זה, ששכל האדם יבין היוקר דתורה ומצוות, הוא שלב שני בעבודת ה'. | ||
גרסה מ־06:29, 3 באפריל 2016
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח תורני. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
נעשה ונשמע, היא אמירה אותה אמרו בני ישראל לפני מתן תורה, ומשמעותה היא, שלאחרי שאמרו "נעשה" - לא רק "נעשה" כל מה שהקב"ה יצווה (קבלת עול), אלא גם "נשמע" מלשון הבנה.
מהות הקבלה
הרבי מבהיר, כי למרות שיש חיוב על כל אחד ואחד ללמוד תורה בהבנה והשגה (נשמע) ולהתבונן בשכל האדם "כפי כוחו", "כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע", מכל מקום עצם כח זה שהאדם לומד תורה בהבנה והשגה הרי זה מצד ציווי הקב"ה [כמו מצוות מעשיות, שקיומם מצד ציווי הקב"ה] נמצא שהלימוד בתורה הוא רק פרט ב"נעשה" (קיום בקבלת עול דוקא עוד ציווי הקב"ה). אבל כאשר לאחרי אמרם "נעשה" הוסיפו "ונשמע" - מוכח, שה"נשמע" הוא (גם) ענין בפני עצמו.
מבאר הרבי, כי שלימות העבודה בקיום התורה ומצוותיה הוא, שבנוסף להענין ד"נעשה" שהוא קבלת עול, יבין האדם ירגיש וישמע בשכלו ומדותיו הטוב והיוקר וההכרח כו' של תורה ומצוות. ויתירה מזה - (לא רק הנשמה, נפש האלקית, אלא) גם הנפש הבהמית תבין ותרגיש הטוב שבתורה ומצוות, וכפי שהוא במצות אהבת ה' (הכוללת כל המצוות) - שצריך להיות "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", "בכל לבבך - בשני יצריך" ולכן אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", שקיומם תורה ומצוות יהיה לאחרי ההתחלה ד"נעשה" - בלי קשר לשכל כו' - גם "ונשמע", שבשכלם יובן ההכרח והיוקר דתורה ומצוות. אבל ענין זה, ששכל האדם יבין היוקר דתורה ומצוות, הוא שלב שני בעבודת ה'.
ולכן בפעם הראשונה אמרו בני ישראל "כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה", שיקיימו ציוויי הקב"ה כעשיה בלבד, בקבלת עול. ולאחרי זה, בא השלב השני "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", שקיום התורה ומצוות הוא באופן שגם השכל מבין העילוי דתורה ומצוות[1].