א' באייר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
*[[ת"ס]] - רבי יוסף יוסקא, אב"ד מינסק וקובנא ומחבר הספרים 'יסוד יוסף' ו'נעימה קדושה', נפטר. | *[[ת"ס]] - רבי יוסף יוסקא, אב"ד מינסק וקובנא ומחבר הספרים 'יסוד יוסף' ו'נעימה קדושה', נפטר. | ||
*[[תע"ח]] - רבי צבי הירש אשכנזי, ה'חכם צבי', נפטר. | *[[תע"ח]] - רבי צבי הירש אשכנזי, ה'חכם צבי', נפטר. | ||
*[[תקל"ח]] - רבי שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג, נפטר. | *[[תקל"ח]] - רבי [[שמואל שמעלקא הורביץ]] מניקלשבורג, נפטר. | ||
*[[תקמ"ח]] - רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ממלא מקומו של [[המגיד ממזריטש]] ומחבר ספר 'פרי הארץ', נפטר. | *[[תקמ"ח]] - רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ממלא מקומו של [[המגיד ממזריטש]] ומחבר ספר 'פרי הארץ', נפטר. | ||
*[[תרפ"ב]] - רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מחבר הספר 'לב העברי', נפטר. | *[[תרפ"ב]] - רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מחבר הספר 'לב העברי', נפטר. | ||
גרסה מ־05:50, 27 במרץ 2016
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
א' באייר הוא היום הראשון וב' דראש חודש אייר.
אירועים ביהדות
- ב'תמ"ט - המפקד הראשון של בני ישראל על ידי משה רבינו במדבר סיני.
- ב'תתקכ"ט - שלמה המלך התחיל לבנות את בית המקדש הראשון.
- ת"ס - רבי יוסף יוסקא, אב"ד מינסק וקובנא ומחבר הספרים 'יסוד יוסף' ו'נעימה קדושה', נפטר.
- תע"ח - רבי צבי הירש אשכנזי, ה'חכם צבי', נפטר.
- תקל"ח - רבי שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג, נפטר.
- תקמ"ח - רבי מנחם מנדל מויטבסק, ממלא מקומו של המגיד ממזריטש ומחבר ספר 'פרי הארץ', נפטר.
- תרפ"ב - רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מחבר הספר 'לב העברי', נפטר.
- תרצ"ג - רבי אברהם וינברג, האדמו"ר מסלאנים–בראנוביץ', נפטר.
- תשס"ו - רבי משה שמואל שפירא, ראש ישיבת 'באר יעקב' ומחבר הספרים 'קונטרס הביאורים' ו'שערי שמועות', נפטר.
ימי חב"ד
- תשט"ז - אירע הרצח בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.
- תשנ"א - רבני חב"ד חתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
| הפתגם היומי - א' באייר - מלוח היום יום |
|---|
| ב' דראש חודש, טז לעומר
מען האט געזאגט אמאל פאר'ן טאטען - אין א פארבריינגען ספירה-צייט אין די יאהרען תרנ"א-נ"ג: דעם אלטען רבין'ס חסידים פלעגען אלעמאל ציילען. דער ווארט איז דעם טאטען זייער געפעלען געווארען. ואמר: אזוי איז דער ענין העבודה. די שעות דארפען זיין געציילטע, דאן זיינען די טעג געציילטע. אז עס גייט אווען א טאג, דארף מען וויסען וואס מ'האט אויפגעטאן און וואס מ'דארף וייטער טאן . . בכלל דארף מען זעהן אז דער מארגען זאל זיין א סך שענער ווי דער היינט. תרגום מאידיש: אמרו פעם בפני אבא - בהתוועדות בימי הספירה בשנים תרנ"א-תרנ"ג: חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים. אימרה זו מאוד מצאה חן בעיני אבי. ואמר: כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול . . בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום. |