שלמה רסקין (רודניא): הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
(←משפחתו) |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
*בנו, ר' [[שאול רסקין]] - מראשוני החקלאים ב[[כפר חב"ד]] | *בנו, ר' [[שאול רסקין]] - מראשוני החקלאים ב[[כפר חב"ד]] | ||
*בנו, ר' [[שלום דובער רסקין]] | *בנו, ר' [[שלום דובער רסקין]] | ||
*בתו, מרת לובא מיכלא, | *בתו, מרת לובא מיכלא, אשת ר' [[אברהם מאיר זרחי]] - [[קראון הייטס]] | ||
*בתו, מרת דאבא רייזא ליין | *בתו, מרת דאבא רייזא אשת ר' אהרן לייב ליין | ||
*בתו מרת צביה, אשת הרב [[בצלאל רובשקין]] | *בתו מרת צביה, אשת הרב [[בצלאל רובשקין]] | ||
*בתו מרת חאשע | *בתו מרת סימה חאשע אשת ר' [[משה וישצקי]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה מ־23:57, 24 בפברואר 2016
הרב שלמה רסקין (תרמ"ה - ב' סיון תש"ד) היה סוחר חסיד חב"ד, שהתגורר בתחילה ברודניא ולאחר מכן בגורקיי (ניז'ני נובגורוד). זכה שאדמו"ר הרש"ב יהיה מעורב אישית בפרטי השידוך שלו.
תולדות חיים
נולד בשנת תרמ"ה ברודניא הסמוכה לליובאוויטש כבנו הבכור של אביו הרב חיים בן ציון רסקין ואמו דבוניא.
בגלל אימת השלטון הסובייטי, לא זכה ללמוד בישיבות תומכי תמימים בצורה מסודרת, ולמד בכוחות עצמו.
בגיל 18 בלבד דחק בו אביו להיכנס בקשרי השידוכין. אביו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב והעלה בפניו את ההצעות שהתקבלו אך אדמו"ר הרש"ב שלל את כולן. מאוחר יותר כאשר עלתה ההצעה בנוגע לבתו של החסיד ר' מיכאל צ'ערבינער, היה אדמו"ר הרש"ב מרוצה מהשידוך, והוא נסגר במזל טוב[1].
לאחר שנישא לרעייתו בתיה חיה יענטא, התיישב ברודניא בסמוך לאביו, שם גם גידל את בניו תחת איימת השלטון הקומוניסטי ודאג להם לחינוך יהודי על אף הסכנות שבדבר.
היה מכניס אורחים גדול, ואדמו"ר הריי"צ התבטא עליו פעם כי הוא "בעל מדריגה גדול בהכנסת אורחים".
כשבגרו ילדיו והגיעו לגיל גיוס, עבר להתגורר בעיר גורקיי (ניז'ני נובגורוד) על מנת לנסות ולברוח מאנשי הבולשת.
נפטר בזמן מלחמת העולם השניה בעקבות הנידודים והצרות, בב' סיון תש"ד.
משפחתו
- בנו ר' יהודה לייב
- בנו, ר' שאול רסקין - מראשוני החקלאים בכפר חב"ד
- בנו, ר' שלום דובער רסקין
- בתו, מרת לובא מיכלא, אשת ר' אברהם מאיר זרחי - קראון הייטס
- בתו, מרת דאבא רייזא אשת ר' אהרן לייב ליין
- בתו מרת צביה, אשת הרב בצלאל רובשקין
- בתו מרת סימה חאשע אשת ר' משה וישצקי.
הערות שוליים
- ↑ להרחבה בנוגע לפרשת נישואיו, ראו 'על אבותינו ועל יחוסם' עמוד 274 ואילך.