אורו של משיח (קעמפ): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־15:59, 23 ביולי 2015

ערך זה עוסק בקעמפ אורו של משיח. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אורו של משיח (פירושונים).

גן ישראל - אורו של משיח הינו מחנה קיץ לילדי וילדות חסידי חב"ד וקהילות בתי חב"ד, המתקיים בימי בין - הזמנים בארץ הקודש תחת "צבאות השם" בארץ הקודש. 'אורו של משיח' הוא המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל ולו סניפים ברחבי הארץ. נוסד בשנת תשנ"ו על ידי הרב פרץ פרידמן והוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר מבחינת מספר חניכים, עם קרוב לשבע מאות ילדים.

רקע

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית לילדים בימי החופש, הכולל גם ארוחות יומיות ושינה במתחם הקעמפ. מידי שנה שוכר הקעמפ מתחם בו הוא יתנהל, מדובר בקמפוסים של ישיבות שיש להם גם פנימיה.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר מרכזים ואנשי משמעת הנקראים מח"טים ומתחתם מג"דים וסמג"דים, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי צבאות ה'נקראים סיירת, יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים גם בפן הלימודי הרוחני וגם בפן הגשמי, כל 8 - 10 סיירות נקראים גדוד וכל שלושה גדודים נקראים חטיבה.

כל צוות הקעמפ כולל הגנרלים, מח"טים, מג"דים, סמג"דים, מנהלי פעילות, מנהלי לימודים, והמפקדים. הם תמימים חסידיים שחיים את הנקודה של לחיות משיח ונבחרים בקפידה על ידי הנהלת הקעמפ. כמו כן הצוות עוברים לפני הקעמפ ימי עיון והכשרה מפי אנשי חינוך ידועים, ולומדים היטב את כללי החינוך וההדרכה של אדמו"ר הריי"ץ, כדי שיוכלו לחנך את הילדים בצורה הטובה ביותר להיות חיילים של הרמטכ"ל הרבי שליט"א מה"מ.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, התקשרות, ימות המשיח, הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ותניא בעל-פה.

נכון לשנת תשע"ג מנה הקעמפ קרוב לשבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ליום הולדתו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם וכן בשבתות הקיץ מארגן הקעמפ "שבת עם הקעמפ" באחת מקהילות אנ"ש ובמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חניכי הקעמפ.

בקייץ תש"ע נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה, חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש - הרב שלמה רסקין והרב יוסף יצחק וילשנסקי^[1].

מושגים בקעמפ

שעון קעמפ - שעה אחת קדימה, בכך הקעמפ "מתנתק" מהעולם ומהמתרחש סביבו.
מסדר - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה לרבי, בהמשך אומרים את 12 הפסוקים ומכריזים יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
מתיחה - תוכנית דימיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על ההשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכזרה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
מלחמת ופרצת - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותה על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון, כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת תניא בע"פ ועושה הצגות ומוצגים על הנושא .

לקסיקון

גנרל - רכז הקעמפ.
מח"ט - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
מג"ד - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
סמג"ד - סגן מפקד גדוד.
עמג"ד - עוזר מפקד גדוד.
מפקד - מדריך.
חייל - חניך.
מ.פ. - מנהל פעילות.
מ.ל. - מנהל לימודים.
770 - בית הכנסת.
1414 - חדר האוכל.
749 - פנימיה.
גנרליה - חדר הגנרלים.
מפקדה - משכן המדריכים.
סיירת - קבוצת חיילים.
גדוד - קבוצת סיירות (בקעמפ ששה גדודים).
חטיבה - שלושה גדודים(בקעמפ שתי חטיבות).
מכסה יומית - שינון יומי של ארבע שורות תניא.
השלישיה - צוות המערכוניסטים של הקעמפ שמגלגל את כולם מצחוק.

גדודים

עכב הביקוש הגבוה ועומס החיילים המגיעים לקעמפ, הקעמפ מתחלק לשני חטיבות, כל חטיבה כלולה משלושה גדודים, סה"כ יש ששה גדודים, לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.

החטיבה הצעירה :

אח"ל - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
מת"ן - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
דק"ל - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.

החטיבה הבוגרת :

שמ"ש - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
קב"ע - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' - ישיבה קטנה.
השנה יפתח גדוד שישי החשיפה תהיה בקעמפ !

הפקות

מקהלת "אורו של משיח"

הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר וילשנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת תשנ"ז ותשס"ד הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת תשס"ז יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

עלון "ממשיכים להלחם"

ערך מורחב – ממשיכים להילחם

העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; התקשרות לרבי, משיח וגאולה, כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי צבאות ה', ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ 'גן ישראל' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת תשע"ד, יצאו לאור שמונים עלונים^[2].

סרט "קוד קב"ע"

סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים בצבאות השם, אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט באורך של 45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

היסטוריה

שנת תשנ"ו, קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן וחיים אליעזר וילשנסקי.
שנת תשנ"ז, קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
שנת תשנ"ח, קמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
שנת תשנ"ט, קמפוס ישיבת "מגדלור" במגדל העמק. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
שנת תש"ס, קמפוס ישיבת שבי שמרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
שנת תשס"א, קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרל: יחיאל קופצ'יק.
שנת תשס"ב, קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.
שנת תשס"ג, קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
שנת תשס"ד, קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
שנת תשס"ה, ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
שנת תשס"ו, לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
שנת תשס"ז, ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
שנת תשס"ח, מדרשיית נועם בפרדס חנה. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
שנת תשס"ט, יישוב אור הגנוז הסמוך למירון. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
שנת תש"ע, ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
שנת תשע"א, קמפוס אולפנת בהר"ן, גדרה^[3]. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
שנת תשע"ב, קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד נתניה. גנרלים: ממ"ר איבערט ולוי זלמנוב.
שנת תשע"ג, כפר הנוער 'סילבר'. גנרלים: שד"ב ערד ואביחי קופצ'יק.
שנת תשע"ד, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' - מירון. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס המכון התורני-טכנולוגי - צפת. גנרל: ממ"ר איבערט.

ראו גם

קישורים חיצוניים

וידאו

הערות שוליים

[1] הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע -

[2] עלון השמונים

[3] הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר מרכזים ואנשי משמעת הנקראים מח"טים ומתחתם מג"דים וסמג"דים, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי [[צבאות ה']]נקראים סיירת, יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים גם בפן הלימודי הרוחני וגם בפן הגשמי, כל 8 - 10 סיירות נקראים גדוד וכל שלושה גדודים  נקראים חטיבה.
-כל צוות הקעמפ כולל הגנרלים, מח"טים, מג"דים, סמג"דים, מנהלי פעילות, מנהלי לימודים, והמפקדים. הם תמימים חסידיים שחיים את הנקודה של לחיות משיח ונבחרים בקפידה על ידי הנהלת הקעמפ. כמו כן הצוות  עוברים לפני הקעמפ ימי עיון והכשרה מפי אנשי חינוך ידועים, ולומדים היטב את כללי החינוך וההדרכה של אדמו"ר הריי"ץ, כדי שיוכלו לחנך את החיילים בצורה הטובה ביותר.
+כל צוות הקעמפ כולל הגנרלים, מח"טים, מג"דים, סמג"דים, מנהלי פעילות, מנהלי לימודים, והמפקדים. הם תמימים חסידיים שחיים את הנקודה של לחיות משיח ונבחרים בקפידה על ידי הנהלת הקעמפ. כמו כן הצוות  עוברים לפני הקעמפ ימי עיון והכשרה מפי אנשי חינוך ידועים, ולומדים היטב את כללי החינוך וההדרכה של אדמו"ר הריי"ץ, כדי שיוכלו לחנך את הילדים בצורה הטובה ביותר להיות חיילים של הרמטכ"ל הרבי שליט"א מה"מ.
 אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ו[[תניא]] בעל-פה.