מאיר שור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב מאיר שור | הרב '''מאיר שור''' ([[תרנ"ו]]-[[חנוכה]] [[תשנ"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומאנשי המחתרת החסידית ב[[מוסקבה]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד לאביו הרב מיכל זלמן בשנת [[תרנ"ו]], בעיירה החסידית [[פודוברנקה]]. | |||
היה תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם. | |||
לאחר נישואיו התגורר ב[[מוסקבה]], והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בסביבות שנת תש"ה, והוגלה למשך עשר שנים. | |||
נפטר בימי [[חנוכה]] [[תשנ"ב]], | בשנת תשי"ג קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר למוסקבה והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], ומעתיק כתבי [[חסידות]] ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' [[געציל וילנסקי]]. | ||
נפטר בימי [[חנוכה]] [[תשנ"ב]], ונטמן ב[[מלחובקה]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
מכתב ממנו נדפס ב'שיעורי רבי יעקב משה שורקין' ח"ב, עמ' תשה, הערה ד | מכתב ממנו נדפס ב'שיעורי רבי יעקב משה שורקין' ח"ב, עמ' תשה, הערה ד | ||
{{מיון רגיל:שור, מאיר}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
גרסה מ־17:19, 27 במאי 2015
הרב מאיר שור (תרנ"ו-חנוכה תשנ"ב) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ומאנשי המחתרת החסידית במוסקבה.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב מיכל זלמן בשנת תרנ"ו, בעיירה החסידית פודוברנקה.
היה תלמיד תומכי תמימים ליובאוויטש, במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח ברוך שלום כהן ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.
לאחר נישואיו התגורר במוסקבה, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי הק.ג.ב. בסביבות שנת תש"ה, והוגלה למשך עשר שנים.
בשנת תשי"ג קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר למוסקבה והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן התוועדויות, ומעתיק כתבי חסידות ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' געציל וילנסקי.
נפטר בימי חנוכה תשנ"ב, ונטמן במלחובקה.
משפחתו
- אחיו - הרב יעקב משה שורקין.
לקריאה נוספת
מכתב ממנו נדפס ב'שיעורי רבי יעקב משה שורקין' ח"ב, עמ' תשה, הערה ד