חיים יוסף רוזנבלום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רוזנבלום 1.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרה"ח חיים יוסף רוזנבלום]] | [[קובץ:רוזנבלום 1.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרה"ח חיים יוסף רוזנבלום]] | ||
הרב '''חיים יוסף רוזנבלום''' נולד ב[[ט"ז אדר]] [[תרנ"ז]], בעיירה נובוגורודסברסק, לאביו ר' [[משה רוזנבלום]]. | הרב '''חיים יוסף רוזנבלום''' ([[ט"ז אדר]] [[תרנ"ז]]-[[י"ג]] [[תמוז]] [[תשל"ד]]) ממייסדי בית הכנסת ב[[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], חבר הועד המייסד של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ומנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[ט"ז אדר]] [[תרנ"ז]], בעיירה נובוגורודסברסק, לאביו ר' [[משה רוזנבלום]]. | |||
בשנת [[תרס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], והסתופף בצלו של [[הרבי הרש"ב]]. | בשנת [[תרס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], והסתופף בצלו של [[הרבי הרש"ב]]. | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
ב[[תרצ"א]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' [[משה גוראריה]], ר' [[שמר'ל גוראריה]] ור' [[בער'ל חסקינד]] במשלוח חבילות ליהודי רוסיה, ביוזמת הרבי הריי"צ. שלטונות לטביה לא אהבו את פעילותו, ובשנת [[תרצ"ה]] נאסר. לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר הועמדה בפניו ברירה למאסר ארוך, או גירוש מהמדינה. בהוראת הרבי הריי"צ קיבל על עצמו את גזירת הגירוש. | ב[[תרצ"א]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' [[משה גוראריה]], ר' [[שמר'ל גוראריה]] ור' [[בער'ל חסקינד]] במשלוח חבילות ליהודי רוסיה, ביוזמת הרבי הריי"צ. שלטונות לטביה לא אהבו את פעילותו, ובשנת [[תרצ"ה]] נאסר. לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר הועמדה בפניו ברירה למאסר ארוך, או גירוש מהמדינה. בהוראת הרבי הריי"צ קיבל על עצמו את גזירת הגירוש. | ||
===בארץ הקודש=== | |||
באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | ||
| שורה 22: | שורה 26: | ||
נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]. | נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:רוזנבלום, יוסף חיים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה | [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | |||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]] | |||
גרסה מ־23:23, 21 בפברואר 2015
הרב חיים יוסף רוזנבלום (ט"ז אדר תרנ"ז-י"ג תמוז תשל"ד) ממייסדי בית הכנסת בנחלת בנימין בתל אביב, חבר הועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ומנהל חשבונות בכולל חב"ד ובישיבת תורת אמת.
תולדות חיים
נולד בט"ז אדר תרנ"ז, בעיירה נובוגורודסברסק, לאביו ר' משה רוזנבלום.
בשנת תרס"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, והסתופף בצלו של הרבי הרש"ב.
זכה לקירובים גדולים מרבותינו נשיאינו, בשנת תרע"ז אמר לו אדמו"ר הרש"ב כי "יכול אתה להיכנס אלי מתי שתרצה".
בתרפ"א השתדך עם מרת סאניה רוזנבלום, בת ר' מנחם מענדל גוראריה. ה"שדכן" היה הרבי הריי"צ.
בזמן שהותו ברוסיה, התגורר בערים רוסטוב ולנינגרד. בתקופת שהותו בלנינגרד סייע בניהול הכספים של הרבי הריי"צ.
בתרצ"א יצא מרוסיה לריגא, שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' משה גוראריה, ר' שמר'ל גוראריה ור' בער'ל חסקינד במשלוח חבילות ליהודי רוסיה, ביוזמת הרבי הריי"צ. שלטונות לטביה לא אהבו את פעילותו, ובשנת תרצ"ה נאסר. לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר הועמדה בפניו ברירה למאסר ארוך, או גירוש מהמדינה. בהוראת הרבי הריי"צ קיבל על עצמו את גזירת הגירוש.
בארץ הקודש
באותה תקופה שהה הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת סרטיפיקטים עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב אברהם יצחק קוק, הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' מרדכי דובין - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר אגודת ישראל בירושלים, ו'הועד לקהילות האשכנזים' (העדה החרדית.
בארץ ישראל השתכן בתל אביב וייסד את בית הכנסת בנחלת בנימין.
בשנת תש"א מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחבר בועד המייסד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ובמקביל היה מנהל חשבונות בכולל חב"ד ובישיבת תורת אמת.